תרבות והיסטוריה

היסטורית, סצנת המשחקים של מצרים התעוררה בסביבה החילונית של קהיר ואתרי נופש בחופים תחת השפעת מסורות אירופאיות: סלונים, נשפים, חיי מועדון.

עם התחזקות הנורמות הדתיות והחרם הממלכתי על האזרחים, הפכה התעשייה לנישה ”תיירותית”: חדרי משחקים נותרו במלונות ומיועדים לזרים, בעוד שפרקטיקה תרבותית פנימית עברה לצורות פנאי לא רגילות.

בתרבות העירונית, בתי קפה עם משחקי לוח הם מושרשים - טאולה (שש בש), דומינו, שחמט - כטקס חברתי ללא הימורים.

חגים המוניים, סצנת האמנות וחיי הלילה של אתרי נופש יוצרים את הרקע החיצוני, אבל הסיכון הכספי נותר בעינו.

כתוצאה מכך, הווקטור התרבותי הוא חלוקה: לתיירים - בתי קזינו כחלק מתשתית המלון; בתי קפה מסורתיים, חגים משפחתיים ובידור ללא התרגשות.