תרבות והיסטוריה

תרבות המשחקים הקמבודית התפתחה בצומת של אתיקה בודהיסטית תראבדה (דגש על מתינות ואחריות) וניסיון היסטורי רב שכבתי - החל בהגרלות קולוניאליות וכלה בשיקום תיירות לאחר העימות.

בשנות ה-90 וה-2000, מודל הגבול קיבל צורה: בתי קזינו בפויפט ובאבט עבדו כמוצר ”חיצוני” לזרים, מה שהפחית את המתח הפנימי סביב נושא ההתרגשות.

לאחר מכן קו הנופש העירוני התעצם: קומפלקס בפנום פן וסיהאנוקוויל אימץ את תקני השירות באסיה, תוכניות אח "מים ומניעים תרבותיים (אפסרס, אנגקור, מקונג) בעיצוב אולמות וחריצים.

השיח הציבורי נותר מאופק: סדר עדיפויות, ציות, הגנה על קבוצות פגיעות.

בשנים 2019-2020, המדינה נטשה את הפורמט המקוון, שוב בדגש על הימור על קטע לא מקוון מבוקר ופרופיל תיירותי.

כיום, הקוד התרבותי של התעשייה הוא האופי ה ”אורח” של בתי הקזינו, כבוד לנורמות דתיות, שיווק מינימליסטי ומשחק אחראי בתוך אתרי נופש משולבים.