תרבות והיסטוריה
הזהות הגאורגית נוצרה מהמורשת של קולכיס ואיבריה הקדומות, האימוץ המוקדם של הנצרות (המאה ה-4) ו ”תור הזהב” תחת הבגרטידים והמלכה תמר, כאשר נוצר הקאנון של אדריכלות המקדש וספרות האבירים.
האלפבית הגאורגי הייחודי, השירה הפוליפונית, ריקוד הבמה ומסורת היין הם קודים תרבותיים בסיסיים.
במאות XIX-XX - העיור של טיפליס/טביליסי, חיל החלוץ, ואז המודרניזציה הסובייטית.
לאחר 1991, המדינה חוותה רפורמות פוליטיות ורנסאנס תרבותי: קולנוע, עיצוב, מוזיקה וגסטרונומיה (סופרה, קינקאלי, חאצ 'פורי) חיזק את הדימוי הבינלאומי של גאורגיה כטריטוריה תרבותית מסבירת פנים ומיוחדת של הקווקז.