קזינו קריפטו
הילוך טורנט
בתי הקזינו הראשונים באוסטריה
המאה ה ־ 19 העניקה לאוסטריה לא רק וולטים ומסילות ברזל, אלא גם סוג חדש של סלוני ערב - סלוני נופש המנגנים בכורזלים ובבתי מלון. במקומות אלה נולד ”פורמט הקזינו האוסטרי”: גלוס מאופק, מוזיקה, ארוחת ערב - ומסיבה מסודרת ליד השולחן. להלן, כיצד התפתחה תרבות זו, היכן חיה ועל ־ פי אילו חוקים הייתה קיימת.
1) הקשר תקופתי: אימפריית נופש ו ”עונה” חילונית
כרטיס נופש. סביב וינה, נוצרת ”טבעת” של מקומות אופנתיים: באדן ביי וין עם מונחים ולוח שנה סלוני, באד אישל (Bad Ischl) באוסטריה עילית (לימים מעון הקיץ של החצר), אתרי נופש מלוחים של טריטוריית זלצבורג.
מסילות ברזל. קווים חדשים עורכים מסעות קצרים וצפויים: מים בשעות היום וצועדים בערב בקורצאל.
קהל. אריסטוקרטיה ובורגנות, קצינים בתפקיד, נוסעים אירופאים. המשחק הוא חלק מהטקס יחד עם קונצרט וארוחת ערב.
2) היכן ניגן: Kurzalas, מלונות ואולמות נשפים
כורזלים ו "קורסלון. "הביתנים המרכזיים של אתרי הנופש עם אולמות למוסיקה, קריאת עיתונים ו - בחלק נפרד שולחנות לנגן.
אוטילי- "גדול. "בתי מלון גדולים מחזיקים בסלונים משלהם: שולחנות קאמריים, חדרי קלפים, חדרי סיגרים.
הגדרה. תקרות גבוהות, זכוכית ואור, בימת תזמורת. קוד הלבוש הוא ערב, אבל ללא מותרות ראוותניות: איפוק אוסטרי כבר מורגש אז.
3) מה הם שיחקו עבור: השפעה צרפתית והרגלים מקומיים
רולטה ומשחקי ”בנק” קשורים באים מאופנה צרפתית; קרוב ל-31 (אבטיפוס של בלאק ג 'ק), פארו, בסטה, כיף בכרטיסים מקומיים.
בתי קפה ומועדונים. בעיר (במיוחד בווינה) - מועדוני קזינו בבתי קפה ובחברות סגורות: גשר/וויסט, הימורים על כבוד ובנקים מתונים.
טקס הערב. מוזיקה (לעתים קרובות סטראוס וסלון אנסמבל), מזנון, מפגש קצר ליד השולחן, ואז טיילת או כדור.
4) כללים והשגחה: ”מותר כל עוד אתה מציית”
תקנות המשטרה. ארגון המשחקים - ברשות הרשויות: שעות קבועות, רשימה של משחקים מותרים, שליטה בהימורים והתנהגות.
תנודות מדיניות. תקופת הליברליזציה הוחלפה בהידוק: הם הרחיבו את רשימת המשחקים המותרים בעונת החגים, ואז ”הידקו את הברגים” בשל שערוריות, חובות ומסעות בחירות מוסריים.
הגינות. הקו הנוקשה הוא סדר גודל: ”סצנות” רועשות וקרדיט אגרסיבי ישים במהרה קץ למוסד.
5) באדן ואיסל הרע: שני פנים של אופנת נופש
באדן-על-ווין. קרבה לבירה ומרחצאות מביאים את העיר לראש אתרי הנופש: כדורים + קורצל + משחק - שלישייה קלאסית. הקהל הוא ”מעורב”: מחצרנים לתעשיינים מווינה.
אישל הרע. גלויה אלפינית: תזמורות קיץ, טיולים בחצר, סלונים קאמריים. המשחק הוא חומר סיכה חברתי לערבים, לא סוף בפני עצמו.
6) כסף, בנקים ו ”אנטי-שערורייה”
מטבע של התקופה. במשך רוב המאה, גילדר/פלורין; עד סוף המאה - הכתר. שבבים ושולחנות קשורים לערכים קבועים, והימורים מוגבלים לתקנות מקומיות.
אשראי וחובות. ”משחק החוב” הוא אזור סיכון שהרשויות ובעלי הסלון ניסו לדכא. המוניטין של אתר הנופש חשוב יותר מ ”משיכות בנק”.
פילנתרופיה והגינות. תרומות לצורכי העיר, למוזיאונים ולקונצרטים הם דרך לאולמות ”לשמור על רישיון” בעיני הציבור.
7) טכנולוגיה ושירות: מנברשות גז לאור חשמלי
אור ובטיחות. המעבר מגז לחשמל משפר את הראות ומפחית את הסיכון לשריפות באולמות.
מקצועיות. יש קופאים ”אוניברסליים”, פיקוח על הבור, קופות מזומנים עם דיווח ברור - אב טיפוס של סטנדרטים עתידיים.
תקשורת. פוסטרים, עיתונים, כרטיסי קידום מכירות ראשונים - אבל בלי צעקות: דגש על מוזיקה, כדור ו ”חברה טובה”, לא על ”זכיות קלות”.
8) כללי התנהגות והסולם החברתי
ערבוב אחוזות. דיפלומט, יצרן ומוזיקאי דגול יכלו להיפגש בשולחן - אבל כללי ההתנהגות החליקו את ההבדלים: איפוק, נימוס, תשומת לב לשכנים.
קהל נשי. במחצית השנייה של המאה, נשים יותר ויותר משתתפות בסלוני ערב - תחילה כאורחות נשפים, אחר כך בשולחנות משחקים (בשיעור מתון).
שפה ונימוסים. גרמנית עם אוצר מילים צרפתי חילוני; המחוות של הקופאי והאותות של המלצרים הם חלק מ ”שפת האולם”.
9) סוף המאה: מבשרי המודרניזציה
תיקון רגולטורי. בסוף המאה, רשויות הנופש והמשטרה בוחנות את החוקים: פחות אלתור, יותר דרישות פורמליות לאולמות ולצוות.
עיר נגד אתר נופש. וינה מחזקת את מעמדו של ”ערב בירה” עם מועדונים וסלונים, אבל פורמט הנופש נשאר הסטנדרט של ”הנאה בטוחה”.
מורשת. עד תחילת המאה ה-20, מאפיינים שאוסטריה הייתה שומרת על צורה מאוחרת יותר: האסתטיקה של החלל, הכבוד לחוקים, המשחק כחלק מערב תרבותי.
10) מה חי כיום במאה ה ־ XIX
מקום ותדמית. ארמונות, כורזלים, טרסות אגם - בתי הקזינו של ימינו פועלים לעתים קרובות בבניינים היסטוריים או יורשים את מודל ”מוזיקה + מטבח + משחק” שלהם.
טון מאופק. ללא פרסום אגרסיבי ו ”יריד ניסים” - הימור על האווירה והשירות.
החוקים ראשונים. פיקוח קפדני ו-UX אחראים הם יורשים ישירים לתקנות המשטרה של תקופת הנופש.
בתי הקזינו האוסטריים הראשונים במאה ה-19 לא נולדו מהצמא ל ”זכיות גדולות”, אלא מתרבות הנופש: מוזיקה, הליכות, כדורים - ומעט התרגשות לקראת צל הערב. איזון זה של אסתטיקה וחוקים שרד תקופות ומלחמות, והפך את ”הקזינו האוסטרי” לפורמט מוכר: אלגנטי, חברתי, ממושמע. לכן אוסטריה המודרנית עדיין נתפסת כמדינה שבה המשחק הוא חלק מתרחיש תרבותי גדול, ולא סוף בפני עצמו.