הימורים עממיים
התרגשות עממית בבולגריה אינה קזינו או חריצים מקוונים, אלא תרבות יומיומית של תקשורת: מסיבות בקלפים בבתי קפה רבעוניים, לחיצה על פרקי טבלה לקול הים, ויכוח על ”בתי קפה/רקייה” ולווה סמלי, עצרות כפר במפגשים (חגים) וירידי צדקה. צורות הימורים אלה הן חלק מהמרקם החברתי: הן משמעת על ־ פי כללים, ציות לכללי התנהגות שלא נאמרו וקיימות ”שכנות” מבלי לחצות את הגבול להימורים בלתי חוקיים.
1) היכן שחיים משחקי עם
קפנטה ומכהנים. ”האוס” בלוטה, סנטה וטאפה - שולחנות ליד החלון, גיר, סיפון, לוח וספל קפה.
סוללה ימית ופארקים. טאבלה ודומינו - תחת חופה, עם ”לקוחות רדובני” קבועים.
מפגשים וחגי בישול. לוטו, ”ksmeti” (פרס פשוט מושך), טומבולס צדקה.
מפגשים ביתיים. מסיבות משפחתיות עם תעריפים זעירים - לעתים קרובות יותר לפינוק מאשר לכסף.
2) שולחן קלפים: Belot and Santase
Belot
תבנית: 2 × 2 שחקנים, 32 קלפים (חפיסה צרפתית ללא תחתונים).
השורה התחתונה: הכרזת קלף מנצח, שוחד, נקודות לשילובים.
הימורים: סמלי (למשקה/קינוח) או ”אריה” עבור אצווה.
כללי התנהגות: אל תדברו בקול רם, אל תתווכחו על הסיפור - הספירה נרשמת מיד.
Santase (שישים ושש/Santase)
תבנית: 1 × 1, 24 קלפים (9 לאס).
הנקודה: עד 66 נקודות, 20/40 הודעה לזוגות בקלף המנצח, סגירת הקופון.
הימורים: צנועים אף יותר, לרוב רק ”לשם כבוד” או סבב הפינוקים הבא.
משחקים מהירים הם אידיאליים ”בהפסקה” בבית קפה.
3) טאבלה וטאבלנט - צליל פרקי אצבעות כפסקול
טאבלה (שש בש/” טאבלה”)
תבנית: 1 × 1, כללים קלאסיים עם ”מכפיל” (הכפלת קובייה - לפי הסכמה).
הימורים: מיקרו סכומים לכל משחק או סדרה ”לצייר עד 5”.
סגנון: על החוף בנינוחות, בעיר - מהיר יותר, עם ”כפילים” טקטיים.
לוח (Tablanette/” Tablanet”)
תבנית: 2 × 2 או 1 × 1, איסוף שוחד בערכי פנים, המטרה היא להשיג נקודות, ”קארו-10” ו ”אס” מוערכים.
התרגשות: המשחק קצר, ההימור מינימלי, הזיכרון והספירה חשובים.
4) דומינו, עצמות ו ־ xsmeti
דומינו. חצרות ופארקים קלאסיים; לשחק ”הפסקה 100” או בסדרה. הסיכונים הם סמליים.
עצמות/זרוב. כיף מהיר ”לתשוקה” (לשיר, לספר טוסט) או לפרס קטן.
קסמטי וטומבולי. בכינוס - קופונים עם פרסים (ממתקים, צעצועים, מלאכה); זכיות במזומן אינן אופייניות - קהילה, צדקה מטרה חשובה.
5) כללי שיעור ו ”ציות לאנשים”
כמויות קטנות. הסף הכספי הוא מינימלי; לעתים קרובות יותר הם משחקים ”בשביל הכיף”.
הסכמה מראש השיגור. לפני ההפצה מתנהל משא ומתן על קצב/תנאים; המחלוקת היא סיבה לעצור את המפלגה.
כנות. חפיסה/לוח משלו, ספירה פתוחה, ”חיטוט” של הכרטיס אסור.
אלכוהול וקצב. מתינות היא הנורמה: מוגזם ”שובר” את המשחק ומערכות יחסים.
6) טעם אזורי
הים השחור (וארנה/בורגאס). Tabla וחגורה עד מאוחר בערב, ”aftyr-urk” ומסיבות תיירים.
רודופים ותראקיה. מכניים חמים, סנטה וטאבלנט; הרבה ”תעלול או ממתק”.
סופיה/פלובדיב. מועדוני בלוט, מיני-טורנירים חובבים בסופי שבוע.
7) חוק ומגבלות של היתר
באופן חוקי: מסיבות ידידותיות מבלי לארגן ”פלייסטייקס ”/” בנק”, ללא משיכה ציבורית של שחקנים, ללא רווח של בעל המקום.
זה בלתי אפשרי: לארגן משחקים ללא רישיון לכסף עם מגרפה, פרס כספי, פרסום ותשלומים ”מהקופה” - זו כבר פעילות של הימורים.
באחריות: קטינים אינם מורשים; סכסוכים כבויים על ידי הבכיר בשולחן/הבעלים של הממסד.
8) כללי התנהגות וטקסים
הונאה ראשונה: מצייר קלף/צייר; המפסיד מרבה ”לשים” קפה.
שתיקה על המפתחות. בחגורה וסנטה - ללא הערות ומחוות.
נקמה. הזכות למפלגה ”מאוחדת” היא חלק מהסכם ג 'נטלמני.
9) שינוי מודרני
לילות המועדון. ליגות לבן/טאבלה לא רשמיות: תרומה סמלית * פרסים - מזכרות/תעודות, לא ”מטמון”.
יישומים מקוונים. אימון ושידוכים ללא כסף: רייטינג, אווטארים, צ 'אטים מקומיים.
טורנירי צדקה. טומבולס והגרלה בבית הספר/אירועים קהילתיים.
10) מיני-מדריך ”לשחק ולא לחצות את הקו”
1. קבע את ההימור מראש (טוב יותר - תענוג או אריה סמלי).
2. לשחק עם כללים ידועים ולשמור את התוצאה פתוחה.
3. עצור בזמן: אחת לשעתיים הוא אופטימלי; רגשות הם לא סיבה ”להשיב מלחמה”.
4. כבוד לגיל ולמקום: לא למשוך קטינים, לא לעשות רעש בשעה מאוחרת.
5. אל תהפוך את המשחק לעסק: אין מגרפה/דמי כניסה לכסף ו ”שולחנות מזומנים”.
11) FAQ
מה המשחק הכי ”בולגרי”? בחיי היומיום - חגורה וטבלה: אתה תשמע ותראה אותם לעתים קרובות ביותר.
מה הם מנגנים? בעיקר לקפה/קינוח/פינוק; כסף הוא סמלי.
האם זה אפשרי לעשות מיני-טורנירים? כן, כמו פגישות חובבנים ללא פרסים במזומן/רייק ובלי מודעות ”בוא לשחק בשביל כסף”.
האם יש ”סודות” לניצחון? ספירה, זיכרון הפצות, משמעת וכבוד לקצב של השותף חשובים יותר מ ”בהצלחה”.
הימורים עממיים בבולגריה הם טקס חברתי, לא ”ציד ניצחון”. "בלוט, סנטאז, טאבלה, טאבלנט, דומינו ו "קסמטי" יוצרים סביבה חמה של תקשורת, מלמדים ספירה ושליטה עצמית, ושומרים על מסורות מקומיות. סוד חייהם הארוכים הוא מיקרו-הימור, הסכמים כנים וכבוד לגבולות החוק: כך שריגוש נשאר חלק מהתרבות, ולא מקור לבעיות.