הימורים עממיים

המסורת ההונגרית של הפנאי התגבשה בצומת תרבויות כפריות ועירוניות: בכפרים הם שיחקו אחרי העבודה החקלאית וב ”חגי המקדש”, בערים - בבתי קפה, במסבאות ובמועדונים. חלקות הימורים כאן הן לא כל כך הרבה ”הימורים גדולים” כמו דבק חברתי: בדיקת זיכרון, היגיון, היכולת לשמור על מילה.

מרחבי התרגשות עממית

Cochmas and csárda: taverns שבו המשחק נערך בערבים בשולחן משותף; כאן נקבעו החוקים הלא כתובים של משחק הוגן.

ירידים וחגים כפריים: מקום לוטו (טומבולה), ”גלגלי המזל” ומסיבות קלפים חולפות.

בתי קפה עירוניים: המיליייה האינטלקטואלית של בודפשט, שבה משחקי קלפים הפכו לבית ספר של טקטיקות ושיחות.

לב הקלפים של הונגריה

הונגריה היא אחת המדינות הבודדות בהן נעשה שימוש נרחב בחליפות תולעים, תוף מרים, בלוטים ועלים עד היום; במקביל, גם הסיפון הצרפתי נפוץ. על בסיס שלהם, לוח של משחקי עם התפתח.

אולטי (Últi, ”ulti”) ‏

קלאסי עם סיפון הונגרי. זהו משחק חוזים תחרותי עם יישומים ורכישה, שבו הניקוד, הבלוף והזיכרון המדויקים של הכרטיסים מונפקים. בכפרים, אולטי הוא סמל ל ”שולחן הבוגרים”: מתחילים ללמוד מזקנים, והמוניטין של השחקן חשוב יותר ממזל חד פעמי.

• להכריז על חוזים ועל הסיכון של ”לעבור על”;
• הפסיכולוגיה המעודנת של התיקו;
• קוד של כבוד (אל תמהר, אל תתווכח אחרי פטירתו).

טארוק (טארוק)

משפחה של משחקים ישנים עם היגיון ”טראוקה” מיוחד (קלפי ניצחון בכירים, דמויות, טריקים). בתרבות ההונגרית, טארוק מוערך בזכות האינטלקטואליות שלהם והעמקת הטקטיקות; מסיבות לעתים קרובות להפוך מיני טורנירים לאינטרס ידידותי - פינוק, הימור סמלי, נקודות של כבוד.

Zsírozás (”שומן”)

משחק תוסס, פחות רשמי כמו שוחד פופולרי בחברות. הפשטות של כניסה ודינמיקה מהנה היא אטרקטיבית: כאן ההתרגשות היא בקצב, ולא בניצחון גדול.

לרום (לורום)

משחק פולק ”משפחה” על סיפון צרפתי. קרוב יותר למסיבות ולשיחות ארוכות: הרבה צחוק, מינימום מחלוקת, הימורים סמליים - על זוטות או משקפיים.

משחקים משותפים אחרים

סנאפסר (66): דו קרב טקטי על התוצאה של נקודות בשוחד ונישואים.

מקאו/מאו-מאו: חוקים פשוטים, ריגוש - בגינוי בלתי צפוי.

דומינו וקוביות: קלאסיקה כפרית למתיחות מהירות בבית ציבורי.

ריגוש הוגן: טומבולה ו ”גלגלי המזל”

טומבולה היא הגרלה הוגנת עם פרסים ביתיים (ממאפים ועד כלים). זהו אירוע חברתי: גיוס כספים למען הקהילה, צחוק, בדיחות של המגיש. לפעמים היו ”גלגלי מזל” וזריקות של טבעות לפרסים - יותר משיכה מאשר הימור רציני.

תעריפי השכונה

כפרים ופרברי קהילות אהבו הימורים ידידותיים בתחרויות משק בית: מי שחורש מהר יותר, שר חכם יותר, זורק טוב יותר. בדרך כלל - הימורים סמליים קטנים: ספל בירה, פאי, הזכות לקבוע נושא לשיר הבא. הנקודה היא לשחק מעמד והומור, לא לנצח.

כללים ואתיקה לא כתובים

1. כניעה הוגנת וחשבון שקט. הקלפים מעורבבים בציבור; רמזים לטאבו.

2. איפוק. ההפסד מתקבל ברוגע; הבזקים של גירוי הם סימן לחוסר ניסיון.

3. החוזה הוא מעל רגשות. תנאי ההימור מוסכמים מראש ומבוצעים ללא תזכורות.

4. מידה חברתית. התעריפים צנועים כך שאף אחד לא עוזב את החברה בשביל כסף.

שברים היסטוריים והמשכיות

XIX - ראשית המאה ה ־ 20: משחקי קלפים קבועים בבקתות ובבתי קפה, הופכים לאירוע לשיחות ולתחרויות מאולתרות.

התקופה הסוציאליסטית: ההתרגשות הגדולה דועכת בצללים, אבל משחקי הבית והפונדק ממשיכים כהרגל תרבותי לתקשורת.

משנות התשעים ועד ימינו: הגרלות לוטו רשמיות ופריז ספורט מביאות עימן שינויים בשוק, אך אולטי, טארוק ולורום ממשיכים לחיות - כשפת ידידות ו ”התרגשות מועטה”.

למה המשחקים האלה שרדו תקופות

סף כניסה נמוך: חפיסת קלפים ושולחן הם כל מה שאתה צריך.

פונקציה חברתית: המשחק מאחד דורות, עוזר ”להיכנס לשיחה”.

ערך אינטלקטואלי: זיכרון, ספירה, אסטרטגיה - במיוחד באולטי וטרוקה.

כלכלה רכה: הימורים סמליים גורמים למשחק להיות בר קיימא ובטוח.

ריגוש אחראי הוא חלק מהמסורת

התרבות העממית ההונגרית קובעת בתחילה הגבלות: משחק למען התקשורת, לא רווח. הכלל הוא פשוט: התעריפים הם כאלה שמחר כולם שוב ישמחו לשבת באותו שולחן. לכן, במסורת, יש הפסקות, גבולות וכבוד למפסיד.

מיני גלוסרי

אולטי (ulti): משחק חוזה על הסיפון ההונגרי, כת הספירה והבלוף המדויקים.

טארוק (טארוק) היא משפחה של משחקים טקטיים עם היררכיה חזקה של קלפים.

Zsírozás (”שומן”) הוא משחק דמוי שוחד פופולרי בחברות.

לרום (Lórum): משחק קלפים משפחתי פשוט על סיפון צרפתי.

טומבולה (טומבולה): הגרלה הוגנת עם פרסים ביתיים.

בשורה התחתונה, ההימורים העממיים של הונגריה הם תרבות של לקיחת סיכונים מתונה, אינטליגנציה וחברותא. הם עברו שינויים פוליטיים ומודרניזציה עירונית, כי הם נשארו מה שהיו במקור: שפת התקשורת וניצחונות קטנים, שם הדבר העיקרי הוא לא בנק, אלא הכבוד של השחקן והשמחה של מפלגה משותפת.