השוואה עם צרפת וספרד

איטליה, צרפת וספרד הן שלוש סמכות שיפוט אירופאיות גדולות בעלות מטרות דומות (הגנה על שחקנים, מאבק באספקה בלתי חוקית, הכנסות ממסים ברי קיימא), אך עם עומקים שונים של סובלנות למוצרים מקוונים וגישות שונות מאוד לפרסום. להלן השוואה מבנית של פרמטרים מרכזיים.

1) חוקיות שוק והיקף

איטליה: מאז 2011, הוורטיקלים המקוונים העיקריים הם חוקיים (משחקי קזינו, חריצים, רולטה/בלאק ג 'ק, מזומן פוקר וטורנירים, הימורים, בינגו, הגרלות בפורמט שהוקם). זהו אחד מ ”המתחם המקוון” השלם ביותר באיחוד האירופי.

היקף מקוון כבר. היסטורית, הימורים (ספורט/מרוצי סוסים) ופוקר מקוון מורשים; משחקי קזינו קלאסיים (חריצים, רולטה וכו ') לא הורשו במלואם. הרגולטור דן מדי פעם ברפורמות, אך הגישה נשארת זהירה ומושלמת.

ספרד: מגוון רחב של מוצרים מקוונים כולל בתי קזינו וחריצים הם חוקיים, בכפוף לרישיון ודרישות טכניות/ציות. זהו אחד השווקים ”השלמים” ביותר על ידי מבחר.

מסקנה: לפי רוחב המבחר המקוון איטליה מדווחת על ספרד> צרפת.

2) ארכיטקטורת פיקוח ורגולטורים

איטליה - ADM (לשעבר AAMS): רישיונות, תקנים טכניים, הסמכת RNG/RTP, ניטור ריכוזי, רישומי הדרה עצמית, חסימה של תחומים לא חוקיים, שליטה כספית.

France - ANJ (לשעבר ARJEL): רגולטור ”התנהגותי” יחיד בעל התמקדות חזקה ב-RG ובפרסום; מאשר את התוכניות השנתיות של המפעילים, עשוי להגביל את ההצעות ואת טון התקשורת.

ספרד - DGOJ: רישיונות לאומיים, תקנות טכניות מפורטות, דיווח קפדני; יש אינטראקציה עם קהילות אוטונומיות במונחים של פעילויות לא מקוונות.

מסקנה: כל השלושה הם רגולטורים בוגרים של האיחוד האירופי. איטליה וספרד מדגישות את היכולת הטכנית והטלמטריה, צרפת, במעקב התנהגותי וסובלנות הדדית.

3) פרסום וחסות: שלושה מודלים ”קשים” שונים

איטליה: לאחר ”Decreto Dignità”, חל איסור כמעט מוחלט על פרסום וחסות לספורט בהימורים. רק הודעות מידע צרות מורשות (ללא שיחות, בונוסים, קישורים וקודי קידום). זוהי המסגרת המחמירה ביותר בשלושת הראשונים.

צרפת: פרסום מאוד מוסדר, לא ”אפס”. "דרישות תוכן קפדניות (דוחות אר ג 'י, הגבלות על רטוריקה של קידום מכירות, קהלים רגישים וכו'), פיקוח פעיל על הטונים וכרכים של מסעות פרסום.

ספרד: קשה, אבל לא מודל אפס. הגבלות חזקות על זמן מיקום, פורמטים, מיקוד ובונוסים לשחקנים חדשים; סנקציות משמעותיות להפרות, שליטה הדוקה על משפיעים/נחלים.

מסקנה: בחומרה: איטליה (כמעט אפס)> צרפת/ספרד (אך עם חלונות מותרים).

4) מסים ונטל כספי (במונחים כלליים)

איטליה: היגיון בסיסי - מס GGR עם הבדל אנכי, בתוספת דמי ניהול/זיכיון. השיעור היעיל ממומש אך צפוי; המודל מעורר מערכת הפעלה מוכוונת תאימות.

צרפת: מבחינה היסטורית, העומס נחשב ל ”מעל הממוצע” באיחוד האירופי והיה לו מבנה ספציפי (כולל עמלות מיוחדות למוצרים שונים). באופן כללי, הנטל הפיסקלי האפקטיבי מוחשי יותר מאשר בספרד, וניתן להשוות/גבוה יותר מאשר באיטליה תלוי במאונך.

ספרד: מס ה-GGR הלאומי על הוורטיקלים המקוונים הוא אחד מערכי הספסל באזור; חיובים/חובות נוספים אפשריים. על פי תפיסת המפעילים, התצורה הפיסקלית הספרדית נראית יותר ”פרו-צמיחה” מאשר הצרפתית, וניתנת להשוואה/מעט רכה יותר מזו האיטלקית (תלויה בתערובת המזון).

מסקנה: ספרד נתפסת לעתים קרובות יותר כצפויה יותר בכלכלת היחידה; איטליה - כ ”בינוני-קשה ויציב”; צרפת - כ ”יקרה יותר למוצרים בודדים” בהיקף מצומצם יותר.

5) משחקים אחראיים (RG), KYC/AML והגנה על שחקנים

איטליה: רשמה מרכזית של בלעדיות עצמית, KYC קשה לפני הרמת הגבולות, הפעלות כריתת עצים, בקרת RTP/RNG, ערוצי תלונות/החזר ברורים, הפרדת קרנות לקוח.

צרפת: פרדיגמה התנהגותית חזקה של RG (עד להערכת ה ”תוקפנות” של התקשורת), פיתחה מנגנונים להחרמת משחק מרצון, תשומת לב לקבוצות פגיעות.

ספרד: רשמה לאומית של בלעדיות עצמית, בקרת גיל קפדנית, טכניקה מפורטת למעקב אחר פעילות ועסקאות,

מסקנה: רמת מכשירי RG בכל שלושת תחומי השיפוט גבוהה; ההבדל הוא בהדגשה: איטליה וספרד מסתמכות על ”תשתית” RG (רישומים/טכניקה), צרפת - על קשיחות התנהגותית ותקשורתית.

6) תקנים טכניים ושילובים

איטליה: הסמכה למשחקים ופלטפורמות, ממשקי ניטור מרכזיים של ADM, לוקליזציה של תשתיות באיחוד האירופי, דרישות לכריתת עצים ותוכניות DR.

צרפת: דגש על ציות למסגרת התנהגותית ושקיפות של לוגיקת מוצר; לפיקוח טכני קפדני.

ספרד: הסמכה טכנית קפדנית, דיווח יציב ותקני טלמטריה, עבודה הדוקה עם שערי תשלום ומכונאים נגד הונאה.

מסקנה: איטליה וספרד הן ”שווקים טכנו-קפדניים”; צרפת נוקשה לא פחות בתוך המתחם המותר, אבל המתחם עצמו כבר נמצא.

7) שיווק ואסטרטגיות GTM של מפעילים

איטליה: בשל האיסור הכמעט מוחלט על פרסום - הימור על CRM, SEO/תוכן, UX/מוצר, שותפויות עם מדיה בפורמט ”מידע” ללא CTA; סגמנט ציות ללא דופי הוא חשוב.

צרפת: חלונות חוקיים וסגנון נוקשה של תקשורת; אחריות מכרעת, מתינות של טונאליות, מדיניות בונוס נכונה.

ספרד: חלונות עבודה קיימים, אך הם ”צרים”; מותגים עם אנליטיקה חזקה של צד ראשון, רואי חשבון מתונים והתמקדות בשמירה במקום תועלת משיכה אגרסיבית.

מסקנה: בהזדמנויות שיווק ציבוריות ספרד> צרפת> איטליה.

8) לחימה בשוק האפור

איטליה: חסימת שטח קבועה, תיאום עם ספקי תשלומים ופלטפורמות תקשורת.

צרפת: תביעות מערכתיות נגד אתרים/חברות ללא רישיון, עבודה עם פלטפורמות ואירוח, ”קיזוז” ערוצי פרסום.

ספרד: קנסות וניתוקים, פעולות משותפות עם ספקי שירות תשלומים, שליטה על משפיעים/סטרימרים.

מסקנה: ערכת הכלים דומה, אבל איטליה ”בחומרה” חותכת את הראות הציבורית בכך שהיא אוסרת לחלוטין על פרסום.

9) מגמות עד 2026-2030

איטליה: תיקונים נקודתיים של הגבלות פרסום (במיוחד סביב ספורט) הם ככל הנראה תוך שמירה על ליבת RG; מחזק את ניטור הבינה המלאכותית ודיווח מאחד.

צרפת: התאמה זהירה של היקף המוצרים המקוונים אפשרית, אך תוך שמירה על דרישות RG גבוהות ושליטה קפדנית בתקשורת.

ספרד: מסגרת יציבה ”בעד רישיון” עם התאמת כללי פרסום ואנטי הונאה; עוד דיגיטליזציה של KYC/AML.

---

בקיצור: איך איטליה שונה מצרפת וספרד

על ידי מוצר: Italia command Spain (wide online)> France (צר ברשת).

על ידי מודעה: איטליה (קרוב לאיסור מוחלט)> צרפת/ספרד (קפדן אבל מותר)

לפי ההיגיון הפיסקלי: גישת ה-GGR היא בכל מקום, אך ספרד נתפסת לעתים קרובות יותר כ ”רכה” יותר בכלכלת היחידה, איטליה היא ”בינונית קשה ויציבה”, צרפת היא ”יקרה יותר” עם היקף צר יותר.

במוקד RG: לאיטליה וספרד יש כלי מערכת חזקים (רישומים/טכניקה); לצרפת יש דגש מיוחד על התנהגות ותקשורת.

עבור המפעיל, משמעות הדבר היא: איטליה - על ”ציות כברירת מחדל” ומוצר/שמירה במקום פרסום; ספרד - בערך בקנה מידה עם חלונות פרומו קשים אך צפויים; צרפת - על אסטרטגיית נישה בהיקף צר עם אחריות מודגשת ומשמעת כספית גבוהה.