בידור הימורים עממי

פורטוגל שומרת בקפידה צורות ”קטנות” של התרגשות - תא, חם וחברתי. זה לא קשור לקזינו ניאון, אלא לבית קפה שמשקיף על הכיכר, הרבה קלפים לכוסות קרמיקה, דומינו בערבים, טומבולה ושוניות (לוטו) בחגי הקהילה, שבהם זכייה היא יותר סיבה לחייך מאשר ”לשנות את חייך”. "להלן מפה של בידור כזה, כללי התאימות שלהם ואיפה הקו בין מנהג תרבותי ומשחק לכסף עובר.

1) קפה ומשחקי רבע קלפים

Sueca (sueca) - משחק פולחן עבור שוחד (2 × 2). ניקוד, הצגה, מחוות לקוניות של שותפים ואירוניה ידידותית מסביב - הפסקול הקלאסי של הרבעים הצפוניים של ליסבון. הימורים, אם בכלל, הם סמליים: על קפה, פסטל דה נאטה או ”הסיבוב הבא”.

ביסקה (bisca) היא משפחה של משחקים על חפיסת 40 קלפים (מסורת איטלקית-איברית). משחקים מהירים, תחרות קלה ומשחק ”הפסקה” מושלם במהלך היום.

סטה מיו (בספרדית: Sete e meio; בחיי היומיום - ראש השנה וכיף חג המולד אצל מבוגרים, לעתים קרובות יותר ללא כסף או עם שבבי ”ריבית” מותנים.

מלך/תחרות לשוחד - בתרבות הסטודנטית והקפה יש מחזורים ממיני-אופנים (חוזים, איסורים, עונשים) - ”ליגות” לא רשמיות של חברים.

כללי התנהגות: לשחק לאט ובהתחשבות, לא להתווכח בקול רם, לא ”ללמד” זקני ־ קהילה שמשחקים זמן רב יותר; סכסוכים כספיים הם טאבו, במקרים קיצוניים, בצד של בעל בית הקפה.

2) דומינו ומטרקיליוש (כדורגל שולחן)

דומינו (דומינו) - ”שפת סימנים” של חצרות וסוללות. הם משחקים בזוגות; לעתים קרובות לשמור ניקוד ”עד נקודות N”, צוחקים אחד עם השני. לפעמים הם מסכימים על פרס סמלי (קפה, קינוח).

מטראקילהוס (כדורגל שולחן) בבארים וטיילת חוף. מיני-טורנירים ”המנצח נשאר ליד השולחן”; המפסיד ”שם” משקה קל או אספרסו - התרגשות ידידותית מקסימלית.

3) ירידים, ”רומריאס” ומסיבות הקהילה

Tómbola (tómbola) ו-rifas (שוניות) הם כרטיסי נייר ותוף מסתובב בפסטיבלים קהילתיים ו-quermesse. "פרסים ביתיים: סל עם מוצרים מקומיים, תעודת חנות, פאי, מזכרות. תרומות הולכות לתיקוני מקדש, בית ספר, מדור ספורט או צדקה מקומית.

בינגו סולידריו (צדקה בינגו) - אולם או חצר בבית התרבות; שיעורי קלפים נמוכים, כללים ברורים, מגיש מתנדב. הערך העיקרי הוא פגישות וגיוס כספים.

מכירות פומביות קטנות בפסטיבלים כפריים הם משחקים מלאכת יד, גבינה, יין. ריגוש - רך, קצב - ”תחת החג”.

נורם: תיבות תרומה שקופות, הודעה על מטרת האוסף ורשימת הפרסים. מחלוקות ו ”העלמות” מיואשות.

4) ”Raspadinhas” והגרלת מיקרו ביתית

לוטו מיידי (”raspadinhas”) הם קיוסקים וקופסאות סנאף ברחבי המדינה. העלות קטנה, הפורמט הוא "למחוק ולגלות. עבור רבים, זהו הרגל בלתי מזיק למזל טוב אחרי תלוש משכורת או לחג, אבל תרבות של אחריות דורשת לא להפוך את זה לטקס יומיומי.

עצה להיגיינה ביתית: להחליט מראש על התקציב ”לבידור” (למשל, סכום קבוע פעם בשבוע) ולא ”להתעדכן” בכרטיסים לא ־ מוצלחים.

5) הימורים על כדורגל ו ”חצר”

משחקי פרימיירה והנבחרת הלאומית - סיבה להתווכח ”על המילה” או עם פרס סמלי: לשלם על פיצה, קינוח, ארוחת בוקר מוקדמת ביום ראשון.

משרד וסטודנטים מיני בריכות - ניבוי של הניקוד או מחבר של המטרה. תעריפי מזומנים, אם בכלל, הם בדרך כלל מיקרוסקופיים ומוסכמים מראש כדי לא להרוס את מערכת היחסים.

6) צבעים אזוריים

צפון (מינהו, פורטו): מסיבות טמפרמנטליות של סוקה ודומינו ברחובות, רועש ”Quermesse” בקיץ.

מרכז וליסבון: Café culture, שם מפות ודומינו הם חלק מהקצב היומי וטומבולה היא חלק מלוח השנה של הקהילה.

Alentejo and the Algarve: ”משחק מנוחה” מדוד, ערבי צדקה בקיץ בחוץ.

ירידי אי עם שוניות, פרסים מקומיים (דגים, גבינה, בננות מדיירה), מיני-טורנירי דומינו על שפת הים.

7) איפה הגבול הוא: חוק, אתיקה ו ”לא לקלקל את החג”

מפגשים ציבוריים וטומבולה מאורגנים באישורים ובעד הקהילה - זה לא עסק ”אפור”.

משחקי קפה הם על סוציאליות. שיעורי כסף, אם הם מגבירים את המעלה וגורמים למריבות, נוגדים את רוח המסורת.

באחריות: לא לערב קטינים, לא להעביר סכסוך משפחתי ל ”כספים”, לא לשחק ”חוב”, לא לערבב אלכוהול והתרגשות.

8) מיני-מדריך ”משחק יפה”

1. מסכים מראש: משחק של ”סמליות” או ”כבוד”? חוק ברור הוא פחות קונפליקטים.

2. צפה בטון: אירוניה - בסדר, סרקזם ולחץ - לא.

3. הגבל את התקציב שלך ”למזל טוב”: לדוגמה, ”רספדינה” אחת לשבוע ותחנה מלאה.

4. אל ”תתעדכן” בהפסדים: פעילות אבודה לשינוי (הליכה, קפה, שיחה).

5. כבד את שטח בית הקפה ואת החג: אל תשב בשולחן בשעות הזרימה, אל תתווכח עם הצוות/המתנדבים.

6. אם מישהו מודאג, אנחנו מתרגמים התרגשות למשחקים עם מזומנים.

9) מדוע פורטוגל

”ההתרגשות של אנשים” היא דבק חברתי. הוא מקרב דורות, תומך בקהילות מקומיות וארגוני צדקה, מסתגל לקצב הרבעון והחג. ההתרגשות כאן היא רקע לתקשורת, לא סוף בפני עצמו. כאשר הכלל הפשוט ”לשחק עבור חיוך” הוא למעשה, המסורת התרבותית חיה ללא עיוותים וסיכונים.

שורה תחתונה: בידורי ההימורים בפורטוגל הם סוקה וביסק בבתי קפה, דומינו ומטרקילהוס על החוף, שוניות וטומבולה בחגי הקהילה, נדיר ”רספדינהאס” במצב רוח. זהו עולם של הימורים קטנים ושיחות גדולות, שבו הכבוד, תחושת הפרופורציה והשמחה הקהילתית מוערכים - ושם הגבול בין ”התרגשות” ל ”משחק” עובר על עיקרון פשוט: לא לרעה של עצמך ושל אחרים.