תרבות והיסטוריה

מבחינה היסטורית, החברה הישראלית מתייחסת להימורים באיפוק: נורמות דתיות וערכי משפחה הציבו רקע שמרני שבו בתי-קזינו ”קלאסיים” לא השתרשו.

במקביל, מתקופה מוקדמת אפשרה המדינה הטפסים מוגבלים - ההגרלה הלאומית והימורים הדדיים על ספורט - בדגש על נטייתם החברתית והספורטיבית (מימון פרויקטים ציבוריים ופיתוח ספורט).

בתרבות הפופולרית, כרטיסים מיידיים ותחזיות כדורגל/כדורסל השתרשו, בעוד פוקר וחריצים נשארו מחוץ למגרש החוקי.

מנהגים אפורים מודחקים מדי פעם, סביבת הפרסום מוסדרת בחוזקה, הדגש הוא באחריות ובהגנה על קטינים.

כתוצאה מכך, ה ”מסגרת” התרבותית נראית כך: הגרלה והימורים ספורטיביים - מקובלים ומוכרים, תוכן הקזינו - אינם רצויים; חלק מההתעניינות בו מתממשת בטיולים תיירותיים לחו "ל או בבקשות" חברתיות ".