בתי קזינו באיי הבהאמה בשנות השישים והשבעים

שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הן העשורים בהם איי בהאמה עברו ממשחקי ”מועדון” עונתיים לחורף עשיר לתעשיית קזינו מלאה תחת פיקוח ממשלתי. שני מרכזים הציבו את הווקטור: גרנד בהאמה (פריפורט/לוקאיה) ואי נסאו/גן העדן.

לידתו של מקבץ נופש: אי גן העדן

בסוף שנות החמישים, הנטינגטון הרטפורד, יורש שרשרת A&P, קנה את האי הוג ובשנת 1962 שינה את שמו ל ”אי גן העדן”, והחל לפתח את מועדון האוקיינוס, קפה מרטיניק, מגרש גולף ומרינה - הבסיס של אתר הנופש העתידי.

ב-1968 נפתח באי פרדייז איילנד מלון וקזינו תחת ניהולה של חברת Resorts International (חברה שקמה ממרי קרטר פיינט ב-1968). זה הפך ל ”עמוד השני” של השוק המתעורר ליד פריפורט.

פריפורט ולוקאיה: בתי הקזינו הגדולים הראשונים ועידן הגרוטאות

לאחר הסכמי פריפורט (הסכם נחל הוקסביל) בשנים 1963-1964, מלון חוף לוסיאן נפתח בלוסיי עם קזינו (”מונטה קרלו”), ועד סוף העשור, מתקנים גדולים נוספים (הולידיי אין, פונדק המלך/הנסיכה).

כדי להגביר את התחלופה באמצע שנות ה ־ 60 של המאה ה ־ 20, נעשה שימוש פעיל בטיסות שכר עם ”מהמרים כבדים” מוזמנים. על פי מקורות מקומיים, בשנת 1965 לבדה, מחלקת הקזינו של חוף לוסיאן הוציאה מאות אלפי דולרים על צ 'רטרים ועל מגורים, וגרוטאות הביאו לשני שלישים מהרווח.

”בונדובסקיה” תצוגה ודימוי של הכיוון

1965: כדור הרעם מצולם בנסאו ובמים הסובבים; התמונה של ”הבירה השלישית של בונד” מאחדת את התמונה הזוהרת של איי בהאמה, ומחזקת את השילוב של ”ים + קזינו + חיי לילה”.

מ ”האזור האפור” לכללים: חקירה 1967 וחוק בסיסי 1969

בום הקזינו לווה בשאלות של יושרה וקשרים לפוליטיקאים/עסקים. ב-13 במרץ 1967 הוקמה ועדת חקירת הקזינו של פריפורט ונסאו; הדו "ח הסופי (נובמבר 1967) אישר חלק ניכר מן הטענות המתוארות בעיתונות, והפך לפרולוג לפורמליזציה של פיקוח.

בעקבות זאת נחקק חוק הלוטו והגיימינג (1969), ובאוגוסט 1969 הוקמה מועצת ההימורים של איי בהאמה - רגולטור בעל סמכות רישוי, דיווח על בקרה וציות לכללים. צעדים אלה שמו קץ לעידן החוקי למחצה וקבעו סטנדרט נוח לשוק הנסיעות.

רקע תיירותי: ”מיליון” 1968 ונקודת המפנה של שנות ה ־ 70

לדברי משרד התיירות, עד 1968 הגיעו לאיי בהאמה לראשונה 1 מיליון מבקרים (אחרי 32 אלף 1949). תפקיד משמעותי היה חידוש הזרימות בעקבות סגירת קובה לאמריקאים (אמברגו 1961), אשר הגבירו את הביקוש לאיי בהאמה, כולל בתי קזינו.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 הפכה המגמה למסובכת יותר: עצמאות (1973), רטוריקה קשה כלפי פריפורט, משבר הנפט והמיתון העולמי החמירו את הביצועים, התגברות העונות ותחרות המחירים. למרות זאת, עד סוף העשור, התעשייה הסתגלה: היו הרחבות של מספר החדרים והמודרניזציה באי גן העדן ובנסאו.

• 1) דרישה זרה כליבה. בתי קזינו התמקדו בחברות תעופה אמריקאיות/קנדה ובתיירי שיט; ”מועדונים עונתיים” מקומיים של שנות ה-20 (מועדון בהאמי) עד שנות ה-60 איבדו את תפקידם והפכו לחלק מההקשר ההיסטורי.

2) ריכוז מקומות. Freeport/Lukaya - ”ההתזה הראשונה” של רצפות גדולות וגרוטאות; האי נסאו/גן העדן - ”הגל השני” עם השקת מלון וקזינו באי גן העדן (1968).

3) מסגרת רגולטורית. Experiment 1967 # Law 1969 # Gaming Board (1969). רצף זה מובנה דיווח, עמלות ושליטה, תוך שמירה על אטרקטיביות תיירותית.

4) שיווק באמצעות תרבות הפופ. סרטי בונד, פרסומים מבריקים ו ”מטוס סילון” סביב מועדון האוקיינוס העניקו יוקרה, ועבדו כפרסומת ליעדים חופשיים.

רקע חברתי ופוליטי

הוויכוח על קבילותם של בתי קזינו התפתח בשנות השישים: חלק מהאליטות ראו בהם ”שירות יצוא” למי שאינם תושבים; אחרים חששו מסיכונים פליליים ומהשלכות מוסריות - ומכאן הדגש בהשגחה קפדנית ובהבדלת הגישה.

הגירה של הון ובעלים. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, מרי קרטר פיינט נכנסה ל-Resorts International והפכה לשחקנית מפתח באי גן העדן; בשנות ה-70, נכסים עוברים שינויי בעלות ובנייה מחדש, המשקפים את התנודתיות של התקופה.

מורשת התקופה

1. התמחות באתר נופש. חבורת ”חופשות חוף + בתי קזינו” תוקנה בדיוק אז וקבעה את האסטרטגיה במשך עשרות שנים.

2. פיקוח כיתרון תחרותי. מסגרת 1969 עם מועצת ההימורים יצרה כללים צפויים של המשחק עבור מפעילים.

3. גיאוגרפיה של ביקוש. שני עמודים (פריפורט והאי נסאו/גן העדן) מציבים מפת שוק קבועה.

ציר זמן (קצר)

1962 - Hartford renames Hog Island Paradise Island; השקת ”מועדון אושן”.

1963-64 - מלון חוף לוסיאן (גראנד בהאמה) עם קזינו; תחילת דגם הגרוטאות.

1965 - שיא של גרוטאות בלוקאי; כדור הרעם מצולם באיי בהאמה.

1967 - ועדת חקירת הקזינו (Freeport & Nassau).

1968 - נפתח מלון וקזינו באי גן העדן; 1 מיליון מבקרים במדינה.

1969 - חוק הלוטו וההימורים והקמת מועצת ההימורים.

1973 - עצמאות איי בהאמה; שנות ה-70 נמצאות תחת השפעת משבר הנפט והבנייה מחדש של המוצר התיירותי.

שנות ה-60 וה-70 הפכו את איי הבהאמה מיעד עונתי אליטיסטי לשוק נופש מובנה בקזינו. אבני דרך סמליות - שם שונה ל ”אי גן העדן” (Paradise Island Hotel and Casino) (1968), הכרה ב ”בונד” ויצירת רגולטור (1969). על בסיס זה, המדינה עדיין בונה מוצר תיירותי ”חוף + קזינו + סגנון חיים”, שירש מאותה תקופה.