השוואה בינלאומית: קובה נגד הרפובליקה הדומיניקנית (קובה)
האזור הקריבי הוא הטרוגני ביחס להימורים. קובה אחרי 1959 דבקה במהלך של איסור מוחלט על בתי קזינו והימורים מקוונים, בעוד שהרפובליקה הדומיניקנית בנתה את אחת המערכות האקולוגיות המפותחות ביותר להימורים באיים הקריביים: מלונות קזינו חוקיים, אגודות לוטו, הימורים, משחקים מקוונים של מפעילים מורשים. בואו נשווה את שני המודלים בפרמטרים מרכזיים.
1) טיפול משפטי ורגולציה
בלי רישיונות, בלי הימורים מסחריים. אין רגולטור מיוחד, המסגרת המשפטית הפלילית מדכאת את המחתרת.
דומיניקני: רישוי קזינו במלונות ואולמות משחקים; פותחה מערכת לוטו; רגולציה של הימורים והקטע המקוון; נורמות פרופיל, חוקים פיסקליים ופיקוח חלים.
מסקנה: קובה - ”אפס סובלנות”; דומיניקני - ”נגישות מוסדרת”.
2) מגזר לא מקוון (קזינו, אולמות משחקים)
בתי קזינו סגורים, תשתיות הימורים לא מתפקדות בתחום המשפטי.
הרפובליקה הדומיניקנית: עשרות בתי קזינו באתרי נופש (פונטה קאנה, סנטו דומינגו, פורטו פלאטה וכו '), אולמות משחקים/בינגו, שילוב עם המלון וקטע אירועים.
אפקט: הרפובליקה הדומיניקנית מממנת את זרימת התיירות; קובה מאבדת את דרישת ה ”לילה”.
3) הימורים והימורים באינטרנט
קובה: אין מסגרת חוקית * דה פקטו איסור; מחוץ להגנת החוק, סיכון גבוה לשחקנים.
דומיניקנה: מפעילים מוסדרים, מותגים מקומיים ובינלאומיים, בקרת תשלום ומשחק אחראי; בהדרגה גדל שיתוף מקוון.
4) מיסים ותקציב
קובה: אין הכנסות מהימורים; משאבים מרוכזים בסדרי עדיפויות ממשלתיים מחוץ למגזר ההימורים.
רפובליקה דומיניקנית: הכנסות כספיות מרישיונות, מסים/עמלות של GGR, הכנסות עקיפות באמצעות תיירות, תעסוקה ורשתות אספקה.
5) תיירות וקשר עם תעשיית הכנסת האורחים
קובה: הימור על תיירות תרבותית/היסטורית, חגים ואירועים לאומיים; ”חבילת לילה” בלי קזינו.
דומיניקנית: ”הצעה משולבת” - מלון + קזינו + סצנת גסטרו + גולף/אירועים; כל-ב-1 שיווק עבור ארה "ב/אירופה/אמריקה הלטינית.
6) תשלומים ומסיים ־ טק
קובה: אין מפעילים חוקיים "אין מסלולי תשלום פורמליים להימורים; התפקיד הגבוה של מזומנים בצללים, סיכונים ועימותים.
דומיניקנה: רכישה, ארנקים/בנקים מקומיים, כרטיסים, ארנקים דיגיטליים חלקיים ושיטות חלופיות מבוקרות; KYC/AML בנויים לעלייה למטוס.
7) מדיניות חברתית וסיכונים
קובה: המחסום האידיאולוגי והמשפטי נגד המשחק המסחרי מקטין את היקף הלודומניה ברמה החוקית, אך המחתרת יוצרת סיכונים פליליים ומקומיים ללא מנגנונים להגנה על השחקן.
סיכוני לודומניה מנוהלים באמצעות מנהגי משחק אחראיים חובה, גבולות, הדרה עצמית; חלק מהבעיות נכנסות למישור העזרה ”הלבן”.
8) כלכלת תעסוקה ומכפילים
קובה: אין משרות במגזר ההימורים החוקיים; התעסוקה עוברת למלונות, תרבות ותוכניות מדינה.
רפובליקה דומיניקנית: אלפי מקומות עבודה (Croupier, IT, שיווק, אבטחה), מכפיל על F&B, תחבורה, אירועים, בנייה.
9) סיכויים ל ־ 2030
קובה: אין סימנים ציבוריים לליברליזציה. התרחיש הבסיסי הוא לשמור על האיסור; פעילות צל על ידי מוקדים, עדיפות - דיכוי ומניעה.
הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic): דיגיטליזציה הדרגתית (צמיחת הקטע המקוון), העמקת הקישור ”Casino + resort + events”, הידוק משחק AML/אחראי בסטנדרטים בינלאומיים.
10) השוואת SWOT (עם התמקדות בהשפעות למדינה)
11) טבלת הבדלים מרכזיים
12) מה זה אומר עבור בעלי עניין
עבור המדינה (קובה):- איסור מוחלט שומר על הקו האידיאולוגי, אך הצל אינו נעלם; תוכניות של חינוך פיננסי, מניעת התמכרות ופנאי חלופי מועילות.
- קובה - תחום שיפוט סגור (אין כניסה חוקית).
- הרפובליקה הדומיניקנית - פתוחה, אך דורשת ציות קפדני: רישיון, KYC/AML, משחק אחראי, שותפויות מקומיות עם אתרי נופש ובנקים.
- בקובה, השתתפות בהימורים היא סיכון חוקי ללא הגנה של כספים.
- ברפובליקה הדומיניקנית, גישה למוצרים משפטיים, מנגנוני מחלוקת וכלי שליטה עצמית.
13) השורה התחתונה
קובה והרפובליקה הדומיניקנית מייצגות שני מסלולים מנוגדים. קובה היא אסטרטגיה ארוכת טווח של איסור מוחלט, המצמצמת את המראה החוקי של הימורים, אבל יוצרת מרחב למחתרת. הרפובליקה הדומיניקנית היא לגליזציה מוסדרת שהופכת את מגזר ההימורים לחלק מכלכלת התיירות, בכפוף לשליטה קפדנית. עבור קורא החוקר את האזור, זהו מקרה ויזואלי: החל ב ”אפס” וכלה בגישה של ”נופש משולב” - עם תוצאות כלכליות וחברתיות שונות במהותן.