תרבות והיסטוריה

נאורו היא חברה מיקרונזית בעלת קשרי אבות חזקים: אדמה ומעמד נקבעו באופן מסורתי על ידי שייכות לשנים עשר שבטים, קרבה והסכמים קהילתיים.

השפה הנאורית (Dorerin Naoero) היא תרבות יומיומית המבוססת על דיג, עץ קוקוס, חגיגות קולקטיביות וקהילות נוצריות.

מאז סוף המאה ה-19, נכנס האי למסלול של המעצמות הקולוניאליות: השלטון הגרמני הוחלף במנדט של חבר הלאומים תחת ממשל אוסטרליה, בריטניה וניו זילנד.

גילוי הפוספטים הפך את נאורו לאחד העשירים ביותר לנפש באמצע המאה ה-20, אך התלות במשאב יחיד והתדלדלות שלו הובילה למשברים כלכליים.

בשנים 1942-1945 שרד האי את הכיבוש היפני וגירוש התושבים.

העצמאות הוכרזה ב-31 בינואר 1968.

בהיסטוריה האחרונה, נושאי שיקום הקרקע לאחר הכרייה, מקורות הכנסה ברי קיימא ושימור השפה והמסורות באזור קטן שבו מורגשים במיוחד תהליכים גלובליים חשובים.