תרבות והיסטוריה

פפואה גינאה החדשה היא אחת המדינות הרב ־ תרבותיות ביותר בעולם, שבה מאות קבוצות אתניות ויותר מ ־ 800 שפות חיות זו בזו.

מקורות תרבותיים מערבבים את המורשת הפפואנית והאוסטרונזית: החל בנתיבי סחר ימיים (מסורת הירית) וכלה בקהילות חקלאיות הרריות.

התקופה הקולוניאלית עברה בהשפעת גרמניה, בריטניה ולאחר מכן אוסטרליה; לאחר מלחמת העולם השנייה ומסילת קוקודה זכתה המדינה לעצמאות בשנת 1975.

המסגרת החברתית מבוססת על עקרון הוואנטוק (קשרי משפחה וקהילה).

חיי הפולחן עשירים בשירה (ריקודים וציור גוף), מוזיקת קונדו (תופים), ”האוס טמבארן” גברית בקרב עמי הספיק ומלאכות היד - wicker bilum, גילוף, קישוטים.

טקסים משלבים בדרך כלל את הדת המשיחית עם אמונות מקומיות.

השפות הרשמיות הן טוק פיסין, הירי מוטו ואנגלית, בחיי היומיום יש עשרות שפות מקומיות.

לוח השנה מעוטר בתערוכת האגן (Mt Hagen Show, Goroka Show, Hiri Moale; מטבח - תנור מומיו, טארו, סאגו, קאוקאו, בטטה ופירות ים.

פסיפס טבעי חד - מלגונות החוף ועד הרמות - משתקף בתלבושות, במסכות ובמיתולוגיה, ויוצר נוף תרבותי ייחודי של PNG.