קזינו קריפטו
הילוך טורנט
קזינו וקרנבל: חציית תרבויות (ברזיל)
1) מדוע בכלל יש ”נקודת מפגש”
קזינו וקרנבל הם מוסדות שונים, אך הם חולקים DNA משותף: מחזה ציבורי, קצב, דרמה ”הימור” (רבע הימור על נושא השנה; הימור השחקן על המספר), שיא, וקתרזיס קהל. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 הפכו בתי הקזינו הברזילאים למפעלי מוזיקה לילית, והקרנבל הפך לבמה ארצית; חילופי התמונות החלו בדיוק אז.
2) סצנה היסטורית:
- קזינו כמו התיאטרון של העיר. האולמות הבין-מלחמתיים של ריו ואתרי הנופש של החוף הציעו פורמט ”ארוחת ערב + תזמורת + מספר + ריקוד”. השפה של מופע מפואר הייתה מלוטשת שם: להיטים תזמורתיים, בדרן, מצעד של מספרים, גאונות של תלבושות, אור ומראות.
- קרנבל כמו "הרחוב שהפך לבמה. במקביל, בלוקים ובתי ספר לסמבה יצרו כיוון משלהם: פרולוג, פיתוח, שיא, שירה יחד עם ההמון, ההתפרצות הסופית של הרגשות.
- השפעה צולבת. מקזינו לקרנבל הגיע היגיון תחייה, אפקטי תאורה, גלוס תלבושת; מקרנבל למופע מגוון - מקצבי סמבה, שירת אנטיפון, דרמה של ”הטור” (תהלוכה) ומגע עם הציבור.
3) מילון חזותי כללי
אור ומתכת. כרום, פליז, מראות, מנורות - ”שמשות” אמנות דקו - אותו ברק כמו על הכובעים של מתופפים ו ”כנפיים” של פנטזיות.
לוח הצבעים. זהב, אמרלד, אודם, שמפניה, טוקסידו שחור ומעיל לבן מהאולמות; ניאון טרופי, נוצות וקונפטי מהרחוב.
תחפושת. מחוכים, נוצות, כובעים עם מאווררים; אצל הגברים, המעיל/טוקסידו מהדהד את ”אמן הטקסים” של הקרנבל.
ארכיטיפים. ”סצנת דיווה” (prima revue) Rainia da Bataria (המלכה של קטע ההלם); ”קרופייר-מאסטרו” ”מאסטרו דה באטאריה”.
4) מוסיקה וקצב: מה ”קזינו-קרנבל” נשמע כמו
גלוס תזמורתי + samba groove. רוח גדולה, מבוא מיתרים, ואז - כלי הקשה ”גל” (surdo, refinike, kaisha).
טמפו. עבור קטע ”אולם הנשפים” - 90-110 BPM; עבור סמבה רחוב - 120-140 BPM; מופעים מודרניים מערבבים את שני המצבים בהפקה אחת.
שיאים. בבתי קזינו זהו ”מספר הגורל” (revue final, fanfare, willower drop); בקרנבל - ”הפיצוץ” של הגדוד במרכז הרוזנות (אפוטאוזה).
5) טקסים של סיכון והזדמנות
מספרים וטוטמים. תאריכים מאושרים, קמעות, ”מספרים” - משפת המשחק בנויים לחלקות קרנבל (החל בברזיל הקיסרית וכלה באוטופיות עתידניות).
”מצעד” כמו ב. המחוז ”מעלה את הבנק” על תחפושת, נוף, מוזיקה; הצלחה - הון חברתי והשפעה כלכלית על הקהילה.
מכוון רגשות. גם בקזינו וגם בתהלוכה בונים ”גלים רגשיים”: שקט = גדילה = גדילה = שיאה = פריקה.
6) טלוויזיה, תרבות פופ ודימוי פרסומי
תוכניות טלוויזיה של המחצית השנייה של המאה ה-20 הפכו ליורשי ”לא נדיבים”: בלוז במה, תחרויות, בדרן, תזמורת, כוכבים אורחים, רעש האולם. הפרסום מצטט ברצון גם קרנבל (נוצות, קונפטי) וגם קזינו (ניאון, רולטה, מספר מבריק) - שני קודי חג קצרים הנקראים מיד.
7) קרוסאוברים מודרניים בבידור דיגיטלי
נושאים חריצים. ”Carnaval/Samba/Rio” ו- ”Casino-glam” נחצו לעתים קרובות: קסקדות של סמלים כהצדעה לקונפטי, מולטי-ליטרים כ ”מצעד פלטפורמות”.
מכניקה. ”Parade-ficha” (גלים של modifiers), ”אוסף נוצות” (progress-scale), ”scene/apotheosis” (סופר-ספין), ”תוף-שבר” כלי הקשה עבור הדק בונוס.
ניידת UX. מצב אנכי ”כמו מצלמה על סמבודרום”, קצב מהיר, הצליל יכול להיות ”תקוע” עם שיעורים בדינמיקת רחוב.
8) כלכלת חג: מי מרוויח מ ”צומת דרכים”
תעשיות יצירתיות. תפירה, איפור, נוצות, שידה, תאורה ופירוטכניקה, מהנדסי קול - רשתות תעסוקה יציבות.
עיר ותיירות. קרנבל וקונצרטים מבריקים מושכים מלונות, קייטרינג, מוניות, אנימציה, אזורי עסקים קטנים בבתי ספר לסמבה.
מותגים. קל ”לארוז” מחדש את מעמד אסתטיקה הקזינו לפורמטים משפחתיים (ללא הימורים) באמצעות שפת החג והמופע.
9) אתיקה וחוק: כיצד לתאר ”התרגשות” בצורה נכונה
ללא התמכרות רומנטית. אם ישנן תכונות ”משחק” במסגרת, הדגש הוא על המופע/מוזיקה/תלבושות, ולא על הבטחה של ”כסף קל”.
18 + ומכתבי ויתור כנים. בפרסום מסננים לפי גיל, היעדר ”מתנות” ודמויות של קטינים.
רגישות תרבותית. אין אקזוטיות נצלנית: כבוד לשורשי הסמבה האפרו-ברזילאית, לקהילות ולעבודת-בית-ספר.
להבדיל בין עולמות. הקרנבל הוא מכון תרבות; תמונת הקזינו היא מטאפורה אמנותית לזוהר הסצנה. ערבוב הם מכשיר אסתטי, לא הזמנה לשחק.
10) מדריך מעשי ליוצרי תוכן
ויזואלית: ארט דקו פריימים, ניאון, עדשה זוהרת + נוצות, אלה ודגלי קונפטי; עובד גם בתמונות וגם בתנועה.
צליל: ”נצנצים תזמורתיים” (נחושת/מיתרים) + ”רחוב” (surdo/repinike). להניח את ”מצב שקט”.
עלילה: ”נתיב לאפותאוזיס” - חזרות * תהלוכה # סצנה; לשלב ”מספרים” כפרקים.
UX: כפתורים גדולים, מחזורים קצרים, ”מצעד-התקדמות”, תנודתיות/תווית סיכון (אם זה משחק).
לוח שנה: Carnaval (פברואר/מרץ), Festa Junina (יוני), Sete de Setembro - להכין עורות/אירועים עבור חלונות אלה.
11) מיני לקסיקון לטקסט וממשקים (pt-BR)
Samba-enredo (עלילת שיר), Bateria (כלי הקשה), Rainha da bateria (מלכת כלי הקשה), Ala (קטע תהלוכה), Apoteose (פסגת מצעד), Brilho (נצנצים), Plumas (נוצות), Confete (קונפטי), Cassino (לעתים קרובות כמטאפורה זוהר/revue).
צומת הקזינו והקרנבל אינו עוסק ב ”התרגשות למען ההתרגשות”, אלא בשפת החג הברזילאי: קצב, גאונות, דרמה ורגש קולקטיבי. אולמות טרום המלחמה הציגו את ”המסגרת” האסתטית של המופע; הקרנבל הפך אותו לפופולרי. בתרבות המודרנית, סינתזה זו חיה בפורמטים של טלוויזיה, פרסום, בידור דיגיטלי ותיירות - בתנאי אחד: כבוד לאנשים ולמסורת חשוב יותר מהמיתוס של ”מזל קל”.