קזינו קריפטו
הילוך טורנט
ההיסטוריה של בתי הקזינו הראשונים באירופה
מבוא: כאשר המשחק הלך ”ציבורי”
הימורים באירופה קיימים מאז ימי הביניים - במסבאות, בירידים ובמועדונים פרטיים. אבל קזינו במובן המודרני הוא כבר מרחב ציבורי, מוסדר עם קוד לבוש, קופה, שולחנות, לוח זמנים וחובות מארחים לרשויות ולאורחים. ההיסטוריה של העיר מתחילה בוונציה במאה ה-17 ומגיעה לשיאה בתרבות הספא של המאה ה-19.
1) ונציה, 1638: הרשמי הראשון ”בית המשחק”
איל רידוטו (בספרדית: Il Ridotto) בכנסיית סן מואיז נחשב לקזינו המאושר על ידי המדינה. רשויות הרפובליקה הוונציאנית הפכו את המשחק לחוקי בעונת הקרנבל, וריכזו אותו תחת שליטה: הכניסה בתשלום, מסיכות מותרות, אך חוקי התנהגות וביגוד נוקשים תקפים.
משחקים: בסטה, ביריבי, קוביות ווריאציות קלפים.
מטרת המדינה היא לתעל את ההתרגשות הבלתי נמנעת, לאסוף הכנסה ולהפחית את הבלגן ברחוב.
ב-1774 נסגר רידוטו תחת הסיסמאות של מוסר וכלכלה, אך המודל של ”האתר הרשמי” כבר השתרש ברחבי אירופה.
2) המאה ה ־ 16: אתרי נופש והראשון ”redoubts”
ספא (בלגיה). באמצע המאה ה-18 היה אתר הנופש הבלניולוגי גדול מדי עם אולמות לריקודים, מוזיקה וניגון; רדאוט דה ספא הופך לאב טיפוס של סלון משחקים חילוני עבור אצולה אירופאית שנוסעת ”על המים”.
ארצות גרמניות וצרפת. בתי משפט מופיעים סביב מעיינות מינרלים - בתי מפגש עם מוסיקה, קריאות, ארוחות ערב ו... חדרי משחקים. בפריז - אז איסורים, אז סובלנות ל ”בתי המשחק” וסלונים פרטיים במגורי הארמון.
3) לונדון ו ”מועדוני הגברים”: חלופה חצי ציבורית
באנגליה, בתי קזינו מוקדמים כמוסדות פתוחים נתקלים בהתנגדות חריפה: חוקי ההימורים מגבילים בתי הימורים.
מועדונים פרטיים (White's, Brooks's, Crockford's) הופכים למרכזים של חיי הימורים, שם הם משחקים פארו, באסט ומאוחר יותר וויסט. זה לא ”קזינו” במובן הציבורי, אלא לבנה חשובה של מסורת: משמעת, הימורים, קוד התנהגות.
4) תור המאות XVIII-XIX: מ ”בתי המשחק” לתעשייה
פקידי עירייה ומלכים מתחילים לראות את היתרונות במשחק מבוקר באתרי נופש: מיסים, תיירות, ”חברה גבוהה”.
היזם רשאי לקיים את האולם, בכפוף לשירות, ביטחון ותרומות לאוצר.
התפריט מתרחב: מריגוש קלפים ישן לשלושים וארבעים (trente et quarante), צורות מוקדמות של רולטה ושחור ואדום (rouge et noir).
5) אתרי נופש גרמניים: עידן קורהאוס (xix)
באדן-באדן, ויסבאדן, הומבורג, ויסמבורג ואחרות הן ערי האייקון של העונה האירופית.
בשנות ה-40 של המאה ה-19, בבאד הומבורג, האחים בלאן ערכו ניסויים בכללי הרולטה (קו מנחה הוא להקל על יתרון הממסד ולהגביר את המשיכה לאורחים). אחד האחים, פרנסואה בלאן (François Blanc), הפך מאוחר יותר לאדריכל ההצלחה של מונטה קרלו.
קורהאוס (Kurhaus) היא תזמורת, ספרייה, כדור, מסעדה ואולמות: המשחק בנוי לטקס של יום נוסעים מלומד.
במחצית השנייה של המאה ה-19, החלטות פוליטיות (למשל, חרם קיסרי כללי על בתי-הימורים בגרמניה בשנות ה-70) סוגרות באופן זמני חלק מהאולמות, והדוחפות את האליטה למרכזים חדשים - לקוטה ד 'אזור.
6) צרפת וסאבוי: טרקלין עונתי ותרבות בידור
בצרפת, המשחק מתמרן בין איסורים לבין ”חלונות של סובלנות”, אך ערי נופש (Aix-les-Bains, Vichy, Biarritz) מקבלות סלוני משחקים בשיתוף עם התיאטרון והמונחים.
הרעיון של ”ערב כהופעה” קבוע: ראשית - קונצרט או אופרה, אחר כך - סלון, ארוחת ערב ומשחק.
7) מונקו: מונטה קרלו והספסל האירופי (המחצית השנייה של המאה ה-19)
הנסיכות הקטנה הופכת למגנט עבור אירופה. תחת ניהול הזיכיון ועם הגעתו של פרנסואה בלאן (Francois Blanc), נוצר מתחם התייחסות: קזינו + אופרה + גנים + מלונות.
רולטה ובקארט הופכים לסימני היכר של התרגשות ”גבוהה”, והקרבה לבית האופרה מדגישה את מעמדו התרבותי של המשחק.
מונטה קרלו עושה סטנדרטים של שירות, כללי התנהגות, ארכיטקטורה וייצוא תקנים ברחבי היבשת.
8) המשחקים שהפכו את התקופה
באסטה/פארו. הימורים בכרטיסים ישנים בקצב מהיר הם מועדפים על האריסטוקרטיה של המאה ה-18.
Trente et quarante (Rouge et noir). התרגשות ”קצבית” צרפתית מחוקים פשוטים במאה ה ־ 19, דינמיקה גבוהה.
רולטה. סמל האולם האירופי; האבולוציה של הגלגל ורשת ההימורים - המאבק בין ערעור האורחים לקצה המקום.
בקרה/כימין דה פר. משחק הסטטוסים והטקסים: הפסקה, מחוות, הערות - חלק מ ”התיאטרון” של הקזינו.
9) אדריכלות וכללי התנהגות: תיאטרון של מכובדות
פנימיות. זהב, שיש, סטוקו, גלריות מראה - בל אפוק קובעת את ”שפת המותרות”.
כללי התנהגות. קוד לבוש, שתיקה בשולחנות, עבודה ללא דופי של קופאים; קזינו = חלק מערב חברתי, לא אטרקציה אחת.
מוזיקה ולוחות שנה. כדור, קונצרט, חדר קריאה, נשף מסכות, ערב צדקה. הדופק של העונה קושר את האורחים למקום.
10) חוק ומוסר: מטוטלת התקנות
הרשויות בכל הרמות מתמודדות עם דילמה אחת: סיכון מוסרי נגד תועלת כלכלית.
צורה טיפוסית היא ויתור עם תנאים מחמירים (שעות, כניסה, מיסים, תרומות נדיבות), הפסקות תקופתיות ואיסורים.
האיסורים נוטים להדליף את הדרישה לתחום השיפוט השכן או למחתרת; לכן - המחזורים הבאים של ”לחזור לשלוט”.
11) סצנה חברתית: מי בא ומדוע
אליטה אירופית ובורגנות. המשחק הוא רק חלק מתערובת הנופש: מים, אוויר, דייטים, אסטרטגיות נישואין, משא ומתן עסקי.
תיירים מסוג חדש. עם התפתחות מסילות הברזל וספינות הקיטור, הציבור הבינלאומי גדל: ”העונה” הופכת ללוח שנה פאן-אירופי.
נשים בקהל. שלא כמו מועדוני הגברים בלונדון, בתי קזינו נעשים בהדרגה מעורבים - עם כללי התנהגות הולמים.
12) כלכלת קזינו מוקדמת
מודל הכנסה. שילוב של יתרון מתמטי במשחקים (house edge), דמי כניסה/חברות ושירותים קשורים: מסעדות, כדורים, קופסאות להשכרה, חנויות.
סינרגיה עם העיר. הקזינו מגדיל את התעסוקה (מוזיקאים, מומחי קולינריה, חובבי פרחים, חייטים וגרפים) ויוצר את מותג הנופש.
סיכונים ותשובות. לוטו ומשחקים ”קלים” שימשו כשסתום להתרגשות ”קטנה”; משמעת של הקופאי ושקיפות הקופה כהגנה על המוניטין.
13) מיתוסים ועובדות (קצר)
"קזינו - המצאת מונטה קרלו. "לא: ונציה (1638) קודם לכן; מונטה קרלו הוא הסטנדרט של המחצית השנייה של המאה ה-19.
"לא היה קזינו באנגליה. ”כמעט ולא היו פתוחות עקב חקיקה, אבל מועדונים פרטיים שימשו למעשה כבתים מובחרים של המשחק”
"רולטה תמיד הייתה אותו הדבר. "חוקים ומכשירים התפתחו; התחרות של אתרי הנופש העלתה אפשרויות עם יתרונות שונים של המוסד.
14) ציר זמן קצר
1638 - Il Ridotto, ונציה: ”הבית” הרשמי הראשון של המשחק.
המאה ה-13. -Redoute בספא; גידול אולמות נופש בצרפת ובארצות גרמניה.
קון XVIII - להתחנן. מאות שנים של XIX - המעבר מסלונים פרטיים למודל זיכיון באתרי נופש.
1840-1860 - המראה של בתי מדרש גרמניים; ניסויי רולטה; היווצרות ”עונת” המסע האירופי.
1860-1880 - מונטה קרלו קובע תקן יחיד למותרות ושירות; אתרי נופש אחרים מסתגלים ל ”תיאטרון הערב”.
1870 - גל של חרם בגרמניה; זרימה ציבורית לתחום שיפוט מותר (כולל מונקו).
מסקנה: נוסחת הקזינו האירופית
אירופה הפכה התרגשות ספונטנית למוסד תרבותי: הקזינו הפך למקום בו המשחק הוא חלק מטקס חילוני. נוסחה זו התפתחה על שלושה עמודים:1. שליטה ושירות (ויתורים, חוקים, משמעת שולחן), 2. מערכת אקולוגית נופש (מוזיקה, תיאטרון, גסטרונומיה, גנים), 3. ארכיטקטורת סטטוס (Belle Époque כשפת חלל).
מרידוטו של ונציה לאולמות מונטה קרלו, היסטוריית הקזינו האירופאית היא הסיפור על איך המשחק נלמד לעבוד עבור העיר, התרבות והמותג, מה שהופך את האירוע לאירוע האלגנטי של הערב.