קזינו קריפטו
הילוך טורנט
איך בתי קזינו עיצבו את המראה של לאס וגאס
מבוא: העיר כבמה
לאס וגאס היא אחת הערים הבודדות בעולם ששפתה החזותית נוצרה כמעט לחלוטין על ידי תעשיית הבידור. בתי קזינו כאן אינם ”אובייקטים”, אלא מנהלי חלל: הם יצרו את הצללית, הקצב של הרחובות, הכלכלה של הלילה וההרגל לחיות ”על הפוסטר”.
1) מסגור מוקדם: רחוב פרימונט וההיגיון של הצומת
פרימונט במרכז העיר הפכה ל ”תצוגה” הראשונה: חזיתות קומפקטיות, חופות מחום, שלטים המבטיחים מזל טוב וקוקטייל קר.
הפריסה מקבילה לעיר המעבר של עובדי הסכר ועובדי הרכבת: הכניסה הייתה מיידית לשולחנות, היה בר וחדרים זולים בקרבת מקום.
ניאון לקח על עצמו את התפקיד של אדריכלות עירונית: שילוט = חזות, גופן ושפת מותג מהבהבת.
2) הרצועה: כיצד הפכה הדרך לעיר
עם הגידול בתיירות, הפך הכביש המהיר האמריקאי-91 למסדרון של פנטזיות: חלקות אדמה גדולות אפשרו בניית מתחמים אופקיים עם מגרשי חניה בפתח.
כל מלון-קזינו יצר מיקרו-עיר: פורטיקו-כניסה, גלריה, אולם, קו מסעדה, במה.
השפעת ה ”סדרה” התעוררה: החזיתות אינן ממשיכות זו בזו, אלא מתווכחות - העיר נבנית כמצעד של פנים ייחודיות.
3) ארכיטקטורת רגש: מנאטיזציה למינימליזם פרימיום
הסוגיה של שנות ה-60 וה-80 (רומית, פיראטית, מצרית, ”אירופה הקטנה”) נתנה דימויים קלים לקריאה, פוטוגניות ואפקט ”וואו” ילדותי.
הפנייה לסוויטה בסוף שנות ה-90: שיש, זכוכית, מיצב מים, אוספי אמנות ומגורי-על - ההימור אינו על המשיכה, אלא על האסתטיקה של הסטטוס.
בפנים נמצא כיוון המסלול: פרוזדורים, דרך גלריות, ”מגנטים” (מזרקות, גנים בוטניים, פסלים) כדי להאט את המדרגה.
4) אור כחומר לתכנון עירוני
ניאון, ואז לדים ולוחות תקשורת הפכו להנדסה של הלילה: איזורים עם אור, ציוני דרך קריאים, בטיחות זרם.
”בועת האור” מעל הרצועה אינה תאונה, אלא מכשיר של כלכלת הלילה: בהירות = זרימה = לבדוק.
התחזיות והחזות התקשורתית הפכו בניינים למסכי אירועים: הצגות בכורה, ספורט, חגים.
5) הכלכלה החווייתית: בתי קזינו הם ליבת המערכת האקולוגית
בתי קזינו נמתחים סביב מלונות, גסטרונומיה, קניות, תערוכות ותערוכות.
תוכניות נאמנות ומרכזי קונגרס הפכו את העיר לכל השנה: business morning gastro day law show gastro.
שיכון אמנים וקרבות אגרוף/אם-אם-איי יצרו לוח שנה של אירועים - לוח הזמנים האמיתי של העיר.
6) תיאטרון חברתי ושירות
כללי התנהגות שולחניים אירופיים (קוד לבוש, משמעת קרופייר, שתיקה ברולטה) מתורגמים לשפת האירוח האמריקאית: חיוך, מהירות, כללים מובנים.
וגאס הפכה לבית ספר למקצועות - מקופיר וסומלייה למנהלי תאורה ומנהלי אירועים - ומעלית חברתית לאלפי עובדים.
7) מגקורט: ”עיר בעיר”
מאז שנות ה-80 המאוחרות הופיע פורמט אתר נופש משולב: אולם + מלונות + גלריות גסטרונומיה + גלריות קניות + תיאטרון + אמנות.
מרחבים ציבוריים (מזרקות, שדרות, גני חורף) פועלים כחדרי מגורים עירוניים: רגשות חופשיים מגבירים נאמנות ותקשורת.
8) ספורט ו ”הנשימה השנייה” של התמונה
זיכיונות ספורט ואירועי על יצרו זהות חדשה: העיר היא בירת האירועים, שבה בתי קזינו הם רק חלק מהעלילה של היום.
זירות נעוצות במרקם של אתרי נופש: מבול של גפרורים וקרבות בחדרי דלקים, במסעדות ובכלכלת הלילה.
9) משחק אחראי ובגרות של מקום
מתחמים מודרניים יוצרים גבולות, פסקי זמן, הדרה עצמית נראית לעין, מודעות תווית וצוות רכבת.
אורבניסטים מוסיפים ”חיכוכים רכים”: תחבורה ציבורית נוחה בלילה, מחברים להולכי רגל, מפות קלות כדי לשמור על הערב עסוק אך בטוח.
10) כיצד בתי קזינו שיקפו את תוכנית העיר
המורפולוגיה הליניארית של הרצועה: שרשרת של חזיתות ייחודיות במקום שכונות מסורתיות.
גלריות אקלימיות החליפו חלק מחיי הרחוב החיצוניים.
נקודות מגנט: מזרקות רחוב, כיפות, קשתות מדיה - ”ריבועים” חדשים של העיר המדברית.
11) חסרונות ותשובות
תלות בתעשייה אחת * גיוון הכנסה (עכברים, ספורט, אמנות, גסטרונומיה).
עומס לילה ותנועה. איזורים, מחלפים, גשרים להולכי רגל, מוניות/רכבות.
סיכונים חברתיים. תוכניות חינוך, קווים חמים, בקרת גישה לקבוצות פגיעות.
12) הופעת ציר זמן מיני
שנות ה-30-40: רחוב פרימונט, ניאון כארכיטקטורה.
שנות ה-50-70, משלוח חשפנות, מגרשי חניה גדולים.
1989 +: לידה של מגה קורט, סינתזה של מופעים, קניות, גסטרונומיה.
2010 +: ספורט, מגורים של כוכבים, מתקני אמנות, אורבניזם אחראי.
13) רשימת קוד וגאס
ארכיטקטורה = רגש, אור = ניווט.
התסריט של הערב חשוב יותר מאשר משיכה נפרדת.
רשמים ”חופשיים” ציבוריים = נאמנות בתשלום.
חוקים שקופים של המשחק הם חלק מהכיתה.
גיוון עוגן = קיימות העיר.
מסקנה: העיר שבנתה את הפוסטר
בתי קזינו הפכו את לאס וגאס למכונת התרשמות: מסימן לתערוכת מים, מגסטרונומיה להתאמה - הכל מחובר למסלול אחד. מראה העיר אינו רק זכוכית ואבן, אלא גם כיוון הערב, שבו הסיכוי הוא רק מחזה אחד גדול על חופש בחירה, משמעת וסגנון. לכן וגאס קוראת מרחוק, איפה שהאורות עובדים כמו תוכנית עירונית ובתי קזינו כמו המחזאים הראשיים שלה.