קזינו קריפטו
הילוך טורנט
דמותו של שחקן קולנוע מג 'יימס בונד לג' וקר
מבוא: מדוע ”שחקן” הוא יותר מאופי
בקולנוע, השחקן הוא עדשה לדיבור על חופש וכוח, על אמונה בשליטה ופחד מהמזל. הוא קיים על גבול המתמטיקה והמיתוס: מצד אחד, הסתברות ודיסציפלינה; מצד שני, מזל וחבלה עצמית. בין האדון עם הצ 'יפס לבין חוקי הליצן החבלני טמון כל הטווח של המוטיבציה האנושית.
שלושה שורשי התמונה: דו-קרב, חוזה, נפילות
1. דו-קרב הוא שחקן כאסטרטג (פוקר/בקרה/שה פוקר). תגיד, אומץ ודם קר חשובים כאן.
2. החוזה הוא שחקן בתור מנהל משא ומתן עם המערכת: עם הבנק, החוק, המאפיה, עצמו. תעריפים הם מטבע הפשרה.
3. הנפילה היא שחקן כמסלול של נפילה: התמכרות, חוב, האשליה של ”בפעם הבאה שיהיה לך מזל”.
קשר: אריסטוקרט של שליטה
ג 'יימס בונד הוא התצוגה המושלמת של השחקן. מבחינתו השולחן הוא המשך המבצע המודיעיני:- טקסים וכללי התנהגות. טוקסידו, בקרה/פוקר, לא. המשחק הוא חלק מתיאטרון הכוח.
- חישוב ומסכה. ספר קורא כמו תיק; סיכון נמדד, רגשות ארוזים.
- הצעת מחיר כהודעה. לא מדובר בכסף, אלא בדומיננטיות.
במסורת בונד, מזל הוא בונוס ”פרס” למשמעת. אובדן מותר כטקטיקה זמנית; כבוד ושליטה אינם אבודים.
ג 'וקר: אנרכיסט הסיכוי
הג 'וקר הוא האנטי-שחקן והשחקן הכי קיצוני בבת אחת:- פירוק הכללים. הוא לא בצדדים, הוא משנה את הלוח.
- הימור כאוס. מטבע, בנזין, אוטובוס הם ”עצמות הגורל” שבהן הוא משפיע על המערכת.
- מפגין פגיעות לחוק. הניצחון שלו הוא להוכיח שכל קוד הוא שברירי, ואנשים בוחרים תוהו ובוהו אם הסיכונים קשים מספיק.
לג 'וקר אין כסף ואין ”כסף מזומן”. "הדיבידנד שלו הוא פירוט הסדר.
בין בונד לג 'וקר: פנתיאון הארכיטיפים הניתנים למשחק
קרופייר-סטואיק (Croupier): רואה את הסטטיסטיקות של חולשה אנושית ומשלם ניכור.
מתמטיקאי קלפים (Rounders, 21): מאמין במודל עד שהחיים מבקשים ”יתר על המידה”.
הופך מזל לתהליך לפני שאנשים לשבור את התהליך.
הסלר רומנטיקן (The Hustler, Mississippi Trind): משחק עבור התחושה של ”אני חי”.
שחקן גואל (נגד הקלפים): סופר קלפים כדי לשלוט בגורל איפשהו.
הרפתקן פטליסטי (מאבריק, שודדים): מנצח עם כריזמה עד שמתמטיקה מגיעה.
פסיכולוגיית סיכון: ארבעה מנועים
1. בקרה. משחק כהוכחה לכושר וכוח על המזל.
2. זהות. ”אני שחקן” נותן את מבנה החיים, שבו חיי היומיום הם ”עד ההפצה הבאה”.
3. קרבה לקצה. התרגשות היא דרך מהירה להרגיש בחיים.
4. גמילה מכאבים. עבור מכור, המשחק עצמו הוא משכך כאבים, הפסד הוא תירוץ ”לחזור ולתקן”.
קודי נגן חזותיים
חליפה ומסכה. טוקסידו בונד/מסכת ליצן הן שתי צורות של טריק אחד: להסתיר פחד.
הידיים גדולות. פיר, שבבים, קוביות - כישורים מוטוריים כדיוקן של מערכת העצבים.
מראות ומצלמות. התבוננות והתבוננות עצמית: מי מסתכל על מי?
צבע. זהב וניאון הם קריאת התצוגה; הנהלת חשבונות בעלת סיכון כחול קר.
הרעש של כסף. קליקים צ 'יפס, טרילים רולטה, גיליונות מטמון הם מטונומים עלילתיים.
אופטיקה מגדרית: מוזה, יריב, אדריכל התוכנית
תנודתיות מוזה (ג 'ינג' ר מותנית): הון - תשומת לב; סיכון - תלות.
יריב ליד השולחן: יודע לקרוא אומר יותר טוב מגברים, כי הוא רואה תפקיד, לא מסכה.
אדריכל התוכנית (לה שוד של שנת 2010): עיצוב משחקים, ניהול הסתברות וכוח רך.
כיצד התמונה משתנה עם הזמן
קלאסיקות: נגן - אליטיזם וסגנון (בקראט, טוקסידו, וגאס כבמה).
הוליווד החדשה ושנות התשעים: הלבשת חלונות - כלכלת קזינו, התמכרות, אלימות.
2000-2010: טכנו שחקן - ספירת כרטיס, אלגוריתמים, אנטי הונאה, מצלמות.
2020: שחקן כפרשנות על המערכת: מחלה חברתית, פלטפורמות, אסימונים, בתי קזינו סייבר - כללים מתרבים, אבל שליטה היא אשליה.
עשרה סרטים - ”מפתחות” לתדמית השחקן
1. Casino Royale (2006) - Bond: Play as Intelligence, Bet as Diplomacy.
2. ”שולרה/עגלונים” (1998) - לממן אתיקה ומחיר ידידות.
3. קרופייר/קרופייר (באנגלית: Croupier/Croupier 1998 הוא מקצוע כשריון נגד פיתוי.
4. ”קזינו” (1995) - השקפה מערכתית: מי באמת מנצח.
5. ”אבני חן לא חתוכות” (2019) - חרדה כמנוע להתמכרות.
6. ”בעלות על מהוני” (2003) היא האמת הקלינית של ההתמכרות.
7. ”Card Counter” (2021) הוא משחק כנסיון גאולה.
8. ”הילד מסינסינטי” (1965) - דו-קרב של דמויות ללא ניאון נוסף.
9. ”21” (2008) מתמטיקה לעומת בתי קזינו ומחיר ההנחה.
10. מיסיסיפי גריינד (באנגלית: Mississippi Grind; 2015) הוא כתב עת עדכני של שני אנשים המשחקים בגורל.
שאלה אתית: היכן הסגנון מסתיים ונזק מתחיל
הקולנוע מפתה עם ”משחק יפה”, אבל הסרטים הטובים ביותר מראים את הכלכלה של השלכות: חובות, בדידות, פשע, יחסים הרוסים. מבט בוגר הוא המקום שבו מזל אינו שולל אחריות.
בונד ↔ 'וקר: שני נוסחאות גמר
סיום בונד: העולם ישרוד כי מישהו שיחק נכון. החוקים אושרו, השליטה הוחזרה.
סיום הג 'וקר: העולם עירום כי מישהו שבר את המשחק. חוקים הם בדיוניים, שליטה היא שאננות.
איך לצפות בסרטי ”משחק” היום
הפרד את המכניקה (איך המשחק עובד) מהמטאפורה (מה הוא באמת על הסרט).
הקשיבו לקול וספרו את ההפסקות. הפתרונות חיים שם.
תראה את מחיר הזכייה, על מה ההימור של הגיבור חוץ מכסף?
מסקנה: מיהו השחקן האמיתי
שחקן הוא אדם שמאמין שבשולחן הוא לומד על עצמו יותר מאשר בכל מצב אחר. בונד עושה הימור להחזיר את הסדר; כדי להוכיח שאין פקודה. ביניהם - כולנו: או לשאוף לשליטה, אז לשחק מטבע עם הפחדים שלנו. זהו כוחה של התמונה: בעוד העולם משתנה בין כללים וכאוס, השחקן נשאר הגיבור של השיחות על חופש הבחירה ומחיר המזל.