איך ההימורים הראשונים בהיסטוריה האנושית הופיעו
התרגשות עתיקה יותר מכתיבה. הרבה לפני בתי הקזינו, אנשים זרקו עצמות של חיות, ציירו מגרשים, שיחקו שולחנות מירוצים והימרו על התוצאה של ציד, מירוצים או ספורט. בהתחלה, המשחקים היו קשורים באופן הדוק לפולחן ולגדת עתידות: המגרש נחשב לקול האלים, והזכיות היו סימן לטובה. בהדרגה, משמעות קדושה פינתה את מקומה לבידור והימורים, חוקים, בנק, הגבלות ואפילו ה ”רגולטורים” הראשונים הופיעו - מקדשים וכוח.
להלן סקירה של התקופות, החפצים ועלילות המפתח המסתכמים בהיסטוריה של ההימורים הראשונים.
1) עד לקוביות: עצמות והרבה
אסטרגלוס (עצמות המפרקים) - מכשיר המזל העתיק ביותר. "הם נמצאים באתרים מהמזרח התיכון ועד לערבה האירואסייתית. הם תהו, שיחקו בשביל כוסות, זרקו כמו הרבה.
מקלות, זרעים, חלוקי נחל - פריטים פשוטים עם ”שתי מדינות” (נפל/לא נפל), שמהם צמחו מטבע והגרלה.
המקרה פורש כרצונם של כוחות על ־ טבעיים: הניצחון העניק הון סמלי ואחר כך חומרי.
2) המזרח התיכון: מחיזוי ועד מירוצי שולחנות
מסופוטמיה (מילניום III לפנה "ס): קוביות טטרהדרליות קדומות ולוחות עם סימנים נקודתיים.
המשחק המלכותי של אור (באנגלית: The Royal Game of Ur (C. XXVI Century BC) הוא משחק מרוץ על המסלול עם זריקות של קוביות/מקלות. זה לא קזינו עדיין, אבל כבר מבנה סיכון: מקרה + אסטרטגיה + הימורים (כנראה הימורים ביתיים).
מקדשים וארמונות שולטים בחגים ובתחרויות, למעשה קובעים את ה ”חוקים” החברתיים של המשחק.
3) מצרים: המשחק כמודל של גורל
Senet (בקיצור XXXI-XX מאות שנים לפני הספירה) הוא משחק לוח פולחן הקשור לעולם הבא. הימורים ישירים אינם קבועים, אבל יש הרבה/צעדים על זריקות, תחרותיות ויוקרה.
נמצאו עצמות, מקלות ושולחנות; לשחק גם בשביל הכיף וגם כטקס.
4) הודו: ”משחק” כעלילה אפית
Mahabharata (מילניום הראשון לפני הספירה) מתאר את משחק הקוביות (דיוטה) כדרמה חברתית: הימורים, יהירות, אובדן רכוש וכבוד.
במקביל, מתפתחים משחקי לוח מורכבים וציונים הדוחפים לחוקים ולאתיקה: כאשר המשחק מותר ומתי - מוסר.
5) יוון ורומא: מגיבורים למסבאות
יוון: פולחן של הרבה (להחלטות ולחזות), עצמות/עצמות (אסטרגליה) כמשחק של נקודות ומזל; הימורים על ספורטאים ומרוצי מרכבות.
רומא: משחקים alea (עצמות דו-צדדיות/שש-צדדיות), טאבולה (אב-טיפוס של שש-בש), לוטריה בחגים פופולריים. טלטלות חוקיות: או איסורים או סיפוקים. יש קנסות, ”תזמון” של המשחק, משיכות של זכיות - אב טיפוס מוקדם של תקנות.
תפקידי הבנקאי, הקופאי, סוכן ההימורים (בצורה עוברית) מסועפים.
6) סין: הגרלות, כרטיסים ואב הטיפוס של ההגרלות
פרקטיקות לוטו מוקדמות: הרבה כמו גיוס כספים לצרכי ציבור; תרבות המשחקים מתמחה במהירות בכרטיסים ולוחות זמנים.
קלפי משחק: מופיעים בסין (ימי הביניים) כסדרות דמויות מנייר (ספירת הימורים). דרך נתיבי מסחר, כרטיסים יגיעו לפרס ואירופה, מה שיגרום למשפחות פוקר/מחזה.
7) לידת כללים: מטקס לחוזה
שלוש תנועות הופכות את ”הזדמנות לרצון האלים” להתרגשות למען הניצחון:1. קוד וניקוד: כללי הקלטה, נקודות, שילובים - המשחק הופך לחוזה בין המשתתפים.
2. כסף כהתערבות אוניברסלית: מהחלפת מתנות למטבע; בנק, הלוואה, חוב מופיע.
3. מקום משחק: מהכיכר והמקדש ועד בתים מיוחדים (מסבאות, מועדונים, קודמים לבתי קזינו), שם יש מארגן, מלאי ופיקוח.
8) מדוע חברות הוחרמו והורשו
סיכונים: חובות, סכסוכים משפחתיים, הונאה, החלפת עצמות, ”פיתול” של מכשירים.
מקצוענים: גיוס כספים, שילוב חגים, סוציאליזציה, שחרור קיטור.
לפיכך, צצות תקנות: היכן תוכל לשחק, מתי, באילו סכומים; שאחראי לכנות המלאי (החל במדידת עצמות וכלה בכיול גלגלים) וכלה בסכסוכים.
9) מה נחשב ל ”ישר” בימי קדם
מלאי נייטרלי: עצמות ללא תחתונים, אפילו מקלות, אסימונים זהים.
פרסום פעולות מפתח: לזרוק ”על השולחן”, הודעה על התוצאה, עדים.
הסכמה לסיכון: תעריפים והגבלות שהוסכמו מראש, הכרה באי-שוויון של התוצאה (הרבה הוא סופי).
בורר/בעל הבית: פותר את המחלוקת, מנטר את המלאי - אב הטיפוס של הקופאי/רגולטור הנוכחי.
10) צל ארוך של המשחקים הראשונים
משחקי שולחן עם זריקות * נורד/קוביות/מירוצי שולחן.
לוט/לוט # הגרלות מדינה, טיוטות, משיכות של מקומות.
סמלי כרטיס # אינספור ניקוד/שילוב ומשחקי אסטרטגיה.
בורר וחוק מספר 2 רגולטור, רישיון, ביקורת אר-אן-ג 'י והליכים חיים.
אבני דרך (ציר זמן מותנה)
לפני הכתיבה - אסטרגלות, הרבה, מהמרים על ציד/ספורט.
המילניום השלישי לפני הספירה, מסופוטמיה/מצרים - גזעי שולחן, עצמות/מקלות, משחק פולחן +.
מילניום לפני הספירה, הודו/יוון - משחקי קוביות עלילתיים, הימורים על תחרויות,
אלף לפני הספירה, אלף לפני הספירה, רומא וסין, לוטו, מסבאות, תקנות. מפות אב טיפוס בסין.
 ”ימי ־ הביניים” □ כרטיסים מודרניים באירואסיה, לוטו עירוני, חוקי הגילדה, מונופולים של אז - המדינה ו ”בתי ־ הקזינו” הראשונים. 
מה חשוב להבין כיום
1. ההתרגשות נולדה מהרבה - מניסיון לדבר עם הגורל; זה מסביר את החיוניות של טקסים ואמונות תפלות.
2. כנות תמיד הייתה עניין של נוהל: זריקת קהל, אימות מלאי, בורר - האבות הישירים של תעודות RNG מודרניות וכללי חיים-שולחן.
3. הרגולציה היא בלתי נמנעת: שם מופיעים סכסוכים וניגודי אינטרסים, כללים, ביקורות ואחריות.
גלוסרי קצר של התרגשות עתיקה
אסטרגלוס - עצם מפרק, ”קובייה” מוקדמת.
לוט - שיטה טקסית לבחירה/חיזוי, צאצא של לוטו.
לוח מירוצים - מסלול עם שבבים וזריקות (אב הטיפוס של ”הלוח למזל טוב”).
אליאה (Alea) הוא מונח רומי העוסק במשחקי מזל.
הימורים מוקדמים צמחו מתוך הרבה וטקס אבל הפך מה שאנחנו יודעים היום באמצעות כללים, הימורים והמקום של המשחק. אסטרגלוס הפך לעצמות וקוביות, המון - להגרלות, ספירה - לקלפים ומשחקי לוח מורכבים, בורר - לרגולטור ולבקר. ההיסטוריה מראה דבר פשוט: כאשר הסיכון מופלל בהליך ישר, המשחק שורד מאות שנים - מעצמות בעלי חיים ועד שולחנות דיגיטליים.
