למה שחקנים אוהבים ”משחק ב”

מבוא: כאשר הימור אחד הוא רק ההתחלה

”לשחק את המשחק” הוא כל המכניקה שמסגרת את סיבוב הבסיס: משימות, רמות, אוספים, אירועים, דו-קרב, מיני-משחקים, קופסאות שלל עם סיכויים ברורים, העונה עוברת. הם הופכים תוצאות שונות לדרך משמעותית. עבור השחקן, אלו מטרות נוספות ותחושת התקדמות; לפלטפורמה - שימור מסודר בלי להפר מתמטיקה כנה.

1) פסיכולוגיה: מדוע מטגמה היא קליטה

התקדמות במקום תוהו ובוהו. תוצאות אקראיות של RNG נתפסות כ ”רעש”. "רצף של התקדמות, פרקים, רמות לתת תחושה של שליטה ומשמעות.

מטרות מרובות. לא רק ”לנצח עכשיו”, אלא גם ”לסגור את המשימה”, ”לאסוף את הסט”, ”לסיים את הרמה” - קל יותר למוח לחוות כשלונות כשיש ניצחונות אלטרנטיביים.

אפקט כשירות. אפילו עם EV שלילי, השחקן מקבל תחושה של מיומנות: לבחור את פרופיל הסיכון הנכון, תזמון בהתרסקות, מסלול משימה.

השוואה חברתית. מנהיגים, דו-קרב, שיתוף פעולה נותנים הכרה ו ”עוגנים” של מעמד.

קצב וטקסים. יומנים/שבועות הם הרגל רך במקום מפגשים קשים.

2) מה זה משחק: השכבות העיקריות

משימות ומסעות. משימות נפח/איכות: N סבבים, multiplier Wame X, לנסות כותרת חדשה, להשלים את האתגר בזמן.

עונות והשמטות. שבועות 4-12 עם מפת דרכים של אתגרים ותגמולים (ענף חופשי/פרימיום).

אוספים ואלבומים. כרטיסים/אסימונים לפעילויות שונות; סט = קוסמטיקה/כרטיס/דחיפה.

דרגות וליגות. מיקום עונתי בחלוקה; דמואים רכים כדי לא ”לשבור” מוטיבציה.

מיני-משחקים. קשרים קצרים של רגשות (גלגל, שריטה, פלינקו, התרסקות) בין הפעלות ארוכות.

משטרים חברתיים. דו-קרב 1 × 1, קו-אופ בנקודות, משימות צוות.

3) כיצד מטגמה משפרת את חווית המשחק

מחליק את השונות של רגשות. כאשר התוצאה הבסיסית נכשלת, משימות/נקודות/קידמה נותנות משוב חיובי ללא ”שינויים”.

ניווט תוכן. מסעות דחוף למשחקים/מצבים חדשים, הפחתת שעמום ו ”מבט מנהרה” למשבצת.

הפסקה ושליטה. מטרות זמן מובנות ומגבלות יומיות הן ”נקודות יציאה” טבעיות שמפחיתות את התחממות היתר.

4 'משחק בכלכלה: תגמולים ללא רמאות

שכבות של פרסים: קוסמטיקה, כרטיסים לטורניר, פריספינים עם תרומה שקופה למשחק, תיקון מגברים (לדוגמה, + X% של נקודות בטורניר).

שומרי פה שקופים. זכיות מרביות/מרובות ותרומות הימורים מוכרזות מראש.

היגיינת בונוס. משנים מוגבלים בדרך כלל במשחק; זה הוגן אם זה כתוב בגדול.

נגד התעללות. הגנה מפני משימות ”גלילה” עם שיעור נמוך: תנאים מינימליים, מסנני אנטי-בוט, מגבלות התקדמות לשעה.

5) דפוסי UX שגורמים למטגמה ”להרגיש נכון”

מסך אחד הוא מטרה אחת. בר התקדמות, תנאים ברורים, כפתור משחק. בלי 5 לשוניות והסתייגויות נסתרות.

משוב מיידי. ”מסע + 1”, כרטיס פופ-אפ פרס, היסטוריה של השלמה.

היסטוריית מפגש. טוטאלי זמן/הימור/נטו הם מבט מפוכח על רגשות.

תגי תוצאה כנים. התשלום שמתחת להימור הוא ”פיצוי חלקי”, לא ”ניצחון”.

נגישות. ניגוד, גופנים, כתוביות, פעולה ביד אחת, מצבי רשת ברורים (התחברות מחדש, החזר הימור).

6) שכבה חברתית: מדוע ”לשחק יחד זה יותר מעניין” ‏

בהירות תחרותית. לוחות מובילים נספרים על פי נוסחה מובנת: מכפיל, סדרה, נקודות משימה - ותמיד יש שובר שוויון.

שיתוף פעולה ועזרה הדדית. יעדי הקבוצה מפחיתים את הלחץ של ירידות אישיות, להוסיף ”ניצחון כולל”.

הרהורים. קטעים קצרים ממיני-משחקים ומסייסי משימה חולקים בקלות. זה דלק לקהילה.

7) סיכונים וקווים אדומים

התחממות יתר באמצעות FOMO. טיימרים ו ”10 דקות נותרו” יעזרו לתכנית, לא למחוץ.

ניצחונות מדומים. ”חופשה” על מיקרו תשלומים וציפיות גבוהות לערער את האמון.

מכניקת שלל לא ישרה. אם יש קופסאות/גלגלים - להראות את הסיכויים וכובעי הזכייה.

משימות ותגמולים ללא מערכת תנאים אחת הן דרך ישירה לקונפליקט.

8) מיני-מדריך עבור השחקן: איך להבין שהמטגמה נעשית ביושר

חוקי משימה גלויים, תרומת הימורים, הגבלת הימור, משחקים שלא כלולים?

האם יש היסטוריה של התקדמות ותוצאות הפגישה במספרים?

האם אתה מבין את הסיכויים/כובע של מכניקת שלל וזכיינים?

האם יש גבולות ועצירות כחלק מהתקדמות (הם אפילו נותנים להם נקודות)?

האם אין ”צרחות מנצח” שבו פיצוי הוא למעשה מתחת לקצב?

9) דוגמאות ל ”משחק במשחק”

עונה-קמפיין במשך 6 שבועות: 3 פרקים עם משימות עלילתיות, ענף חינם/פרימיום של פרסים, טורניר פשיטה אחרון.

אלבום אוסף: 12 כרטיסי פריטים, כפולים - ב ”אבק” לקוסמטיקה; הסט המלא הוא כרטיס לספרינט האחרון.

דו-קרב בערבים: קרבות קצרים של 15 דקות על ידי מולטי-פריים, שוברי שוויון הגונים, סיכומים מיידיים.

משימות אחראיות: XP להצבת גבולות, קריאת חוקי המשחק, ”הפסקה” שבועית - התקדמות לא רק באמצעות הימורים.

10) שגיאות מפעיל תכופות (וכיצד להימנע מהן) ‏

חריגים נסתרים בחוקים. מטופל עם תנאי אחד נחיתה + סיכום במסך אחד.

אפיקסים נדירים מדי. אנחנו צריכים עקומת גמול מדורגת: קטן תדיר + ממוצע על ידי אבני דרך + גמר נדיר.

HUD עמוס מדי. דגלים ורוזנות נוספים מבקיעים את השער הבסיסי של האוויר העגול.

רשת לא יציבה. כל חיבור מחדש ללא הגנה מפני הימור כפול הוא מינוס אמון ב ”הרפתקה”.

11) נסיגה

שחקנים נהנים מ ”במשחק” כי זה הופך תוצאות אקראיות למסעות מובנים: עם מטרות, התקדמות, הכרה חברתית ופרסים כנים. מטגמה טובה לא מתווכחת עם מתמטיקה - היא בונה רגשות, מספקת מסגרת לחוויה בריאה ומוסיפה משמעויות שברצונך להחזיר מחר. הנוסחה פשוטה: חוקים שקופים, UX ברור, כבוד לגבולות - ואז המשחק הנוסף באמת הופך לעונג, לא למלכודת.