קזינו קריפטו
הילוך טורנט
למה התחושה של שליטה היא ההונאה העיקרית של המוח
תחושת שליטה היא הבסיס לנפש בריאה. זה עוזר לפעול, ללמוד ולא לוותר. אבל בעיצומו של מזל (חריצים, שווקים, הימורים על ספורט), אותה פונקציה פונה נגדנו: המוח ”מושך” יחסים סיבתיים, כאילו המעשים שלנו משנים את ההסתברות לנצח. זוהי התרמית העיקרית: התחושה של השפעה על ההשפעה בפועל. למטה נולדת האשליה, איך היא גונבת כסף וזמן, ומה לעשות כדי להחזיר לעצמה שליטה אמיתית.
1) מהיכן מגיעה תחושת השליטה
המוח הוא מכונת חיזוי. אנחנו כל הזמן בונים השערות ומשווים ציפיות לתוצאה. במקביל פרץ של דופמין = ”אני מעורב”.
בחירה וסוכנות. כאשר אתה יכול לבחור חריץ, הרגע של ”גב”, הגודל של ההימור, המוח מקצה את התפקיד שלו לתוצאה.
"כמעט מנצח. "צירופי מקרים קרובים נתפסים כ "כמעט הצליחו בזכות שלי," מחזק את הרצון להמשיך.
סדרות ותבניות. מקבצים טבעיים במקרה נראים כדפוסים (”התחמם”, ”הלך פס”).
טקסים ושליטה סביבתית. סכומים ”מאושרים”, זמן, כפתורים יוצרים סדירות ומסכות אקראיות.
מסקנה: המוח אוהב סיפורים יותר מאשר סטטיסטיקה. איפה אין סיבתיות, הוא בא עם זה.
2) כיצד אשליית השליטה שוברת החלטות
הסלמת תעריפים. ”אני מרגיש את הרגע” = עלייה בביתא ללא סיבה.
פגישות מאריכות. ”קצת יותר - לסחוט” = התעלמות הטיימר והתכנית.
דוגון וסכנות-על. ”חריץ חייב לתת” = סדרה של פיקדונות דחף.
חוק מטשטש. ”החריג של היום” = הפרות שיטתיות של הפסקת איבוד/הגבלות.
מטרות נעות. הבידור הופך ל ”משימה לגבות אותך”, המתח הגובר והסבירות להתמוטטות.
3) ”דגלים אדומים” של שליטה דמיונית (מבחן עצמי, כן/לא)
1. העלה את הקצב כי ”יש זרם/צ 'ויקה”.
2. שיניתי אסטרטגיה ללא תנאי מוקלט.
3. האריך את הפגישה לאחר ”כמעט ניצחון”.
4. אתה מאמין שזמן היום/חריץ ספציפי ”נותן טוב יותר”.
5. לפחות פעם אחת פגעה באובדן העצירה ”קצת”.
2 + ”כן” - תחושה של שליטה כבר מניעה החלטות, לא חוקים.
4) שליטה אמיתית נגד דמיוני: מה ההבדל
שליטה דמיונית = אמונה שהתוצאה תלויה בי (תזמון, טקסים).
שליטה אמיתית = שליטה על מה שבאמת נתון ל: גודל קצב, זמן, תדר הפעלה, כללי כניסה/יציאה.
הקריטריון הוא פשוט: האם הצעד שלי משנה את ההסתברות המתמטית? אם לא, זה על תחושה, לא על שליטה.
5) חמישה עמודים של ”שליטה אמיתית”
1. החלטה מראש: מגבלות כסף/זמן ותנאי שינוי קצב קבועים לפני ההתחלה.
2. פרוטוקול: ”עיוור” תרחיש של הימורים/צעדים במשך 30-60 דקות, ללא שינויים בתוך הישיבה.
3. טיימר: אות = עצור. בלי ”חמש דקות אחרונות”.
4. יום רביעי: לכבות צלילים/אנימציות מיותרות, להסיר את ”הפיתוי” של חידוש בלחיצה אחת.
5. דיווח: בסוף - 60 שניות ”תוכנית/עובדה” + התאמה אחת לעתיד (מתוך הפעלה).
6) מנהגים המבטלים שליטה דמיונית
א) ”פרוטוקול עיוור 12-Step”
הכן רשימה של 12 פריטים (הימור, מספר ספינים/סיבובים). בפגישה, ללכת משמאל לימין. כל סטייה = סוף ההפעלה.
ב) ”מעטפה כפולה”
הבנק מחולק ל ”משחק” ו ”נעול”. "בתוך המפגש, רק הראשון זמין. העברה מ ”נעול” אפשרית רק למחרת.
כוונות יישום
אם תפסתי את המחשבה ”החריץ חייב לתת”, אז אני קם ומכין טיימר במשך 2 דקות.
אם יש שני ”כמעט מנצח” ברצף, אז הפסקה והשלמה על ידי טיימר.
ד) ”דבריף דקה”
שלוש שורות: משך זמן, ציות להפסקת אובדן/טיימר, שאני אשפר בחוקים. תמונה של פתק לעצמך זה מספיק.
7) תבניות חוק (ניתן להעתיק)
כסף וזמן
BR_mesyatsa 2% מההכנסה הפנויה.
Session _ limit = 5-10% של BR.
עצירה-אובדן = 1 × גבול; קח רווח = 1-2 ×.
2-4 מפגשים בשבוע במשך 30-60 דקות. יש צורך בשעון עצר.
החלטות בישיבה
איסור על העלאת שיעור ”על ידי תחושה”.
שינויים - רק בתנאי שנקבע מראש (לדוגמה, גידול BR ב + 20%).
”כמעט מנצח” לא משפיע על התנהגות.
הסלמה ועצירות
2 הפרות של הכללים ברצף 72 שעות של פסק זמן והידוק הגבולות לחודש הבא על ידי 25-50%.
8) חשיפת מחשבות טיפוסיות
”אני לוחץ בזמן” = התוצאה נקבעת ל-RNG; אנימציה - קוסמטיקה.
”אחרי סדרה של ריקים, זה בהחלט ייתן” * אירועים עצמאיים לא ”לפצות” על העבר.
”המשבצת/שעה הזאת שלי” = = דפוס ללא סטטיסטיקה = מיתוס.
”היום אתה יכול לשלול” = יוצאים מן הכלל מתוכננים מראש: זה הגיע לעצירת אובדן/שעון = נתיחה אוטומטית.
9) מיני-ניסויים כדי לגרום למוח להאמין
מטבע x 50. נסה ”לתפוס את הרגע” - יחס הנשרים/זנבות לא ישתנה.
שני מפגשים ברצף. 1) ”איך אני מרגיש”; 2) אך ורק לפי הנוהל. השווה מתח ואיפור יתר - מצב עיוור מנצח.
10) ”אחרי שיבוש” תכנית
1. לצאת באופן מיידי ולאפשר פסק זמן במשך 72 שעות.
2. הקלט הדק מחשבה (”הרגיש שליטה”, ”פס”).
3. בחודש הבא, פחות 25-50% מהמגבלות.
4. הוסף כלל אחד לדקות (למשל: אין עלייה בקצב הפעלה פנימית).
5. דווח ל ”שותף לאחריות” בהודעה אחת.
תחושת שליטה היא אשליה שימושית ללמידה ומוטיבציה, אבל בסביבה אקראית היא הופכת למלכודת יקרה. השחרור פשוט: להפסיק ”לשלוט” בתוצאה ולהתחיל לנהל את מה שכפוף לזמן, קצב, תדירות וכללים. שליטה דמיונית נותנת רגש. אמיתי - חוסך כסף, עצבים ומשמעת.